|
עמוד:1
מבוא מקום הספר במחקר החברה הישראלית על היבטיה השונים נדונה במחקרים רבים בעבר הקרוב והרחוק . מחקרים רבים הם מקיפים מאוד , ונוגעים כמעט בכל היבטי החברה , ואחרים עסקו בפרוטרוט בנושא זה או אחר מן העניינים הקשורים בה . מחקרים אלה נכתבו רובם ככולם בידי חוקרי מקרא או היסטוריונים , שנסמכו בעיקר על ידיעות המצויות במקרא , ולעתים גם על מחקרים סוציולוגיים . בחלק ניכר מן המחקרים לא נוצלה כלל העדות הארכאולוגית , או שנעשה בה שימוש מועט בלבד , בדרך כלל לצורך איור נלווה לפירוש הכתובים . כך , למשל , הודגשו ההבדלים בין המבנים בתרצה ( תל אל פארעה הצפוני ) כדי להמחיש את הפערים החברתיים שנביאי המאה הח' לפנה"ס זעקו עליהם . בניגוד לשפע המחקרים ההיסטוריים , מיעט המחקר הארכאולוגי הארץ ישראלי לעסוק בנושאי חברה בכלל , ובחברה הישראלית בפרט . בהתייחסו לכמה ספרי מבוא חשובים שנכתבו לאחרונה על הארכאולוגיה של ארץ ישראל כתב ויליאם דיוור : [ ... ]' ככל שמחקרים אלה מספקים בתור מבואות למידע הבסיסי , אף אחד מהם אינו מנסה לארגן את המידע במונחים של מבנה חברתי נ . ' [ ... היעדר עיסוק בשאלות חברתיות מאפיין את הארכאולוגיה הארץ ישראלית מזה זמן , אף על פי שברחבי העולם מהוות שאלות מעין אלו מרכיב נכבד במחקר הארכאולוגי , על סמך ההנחה שהארכאולוגיה מתאימה ביותר לדיון בשאלות הקשורות בחברה . דוגמה לגישה המקובלת בחקר החברה הישראלית ניתן להביא מן ההקדמה לספרו של חנוך רביב על החברה בממלכות ישראל ויהודה : מקור המידע הכתוב העיקרי לנושא עיוננו הוא המקרא . אולם מקור זה לוקה בחסר משום שלהתייחסות לחברה , במובן הרחב של המושג , נודע ערך שולי בעיני המחברים ... ] ש ] גילו יותר עניין בהיבט הפוליטי [ ... ] במעשי האישים הבולטים , בדת ובפולחן ובהדגשת מקומו של האל בהיסטוריה . הדרך 1 גבע , חצור , עמי ; 12-11 דיוור , מבנה , עמ' ; 416 פאוסט ומאיר . תרבות חומרית . 2 דיוור , מבנה , עמ' 3 . 416 ראה למשל תפרו , גישות , ארכאולוגיה קוגניטיבית ; רנפרו ובאהן , ארכאולוגיה ; טריגר , היסטוריה ; גיבון , ארכאולוגיה ; בלנטון , בתים , ומחקרים רבים נוספים . 4 רביב , החברה , עמ' . 2
|
|