|
|
עמוד:10
יתרה מזו , הידע עצמו מאורגן כך שתפיסת המבנה המושגי שלו מציגה את פרטיו כמובנים מאליהם , ואפילו כמיותרים . יתרה מזו , ידע נרכש שימושי ביותר ללומד כאשר הוא "מתגלה" מתוך מאמציו הקוגניטיביים של הלומד עצמו , שכן אז הוא מקושר לידע קודם ומשמש בהקשר לו . פעולות גילוי כאלה מסתייעות מאוד על ידי מבנה הידע עצמו , שכן כל כמה שתחום ידע עשוי להיות מסובך , אפשר לייצגו בדרכים שיקלו על הגישה אליו באמצעות תהליכים משוכללים מסובכים פחות . מסקנה זו היא שהובילה אותי לטענה שאפשר ללמד כל נושא לכל ילד בכל גיל בצורה הוגנת — אף שאותה "הוגנות" נותרה ללא הגדרה , וממשיכה לרדוף אותי עד היום ! קו מחשבה זה רמז על כך שמושא ההוראה אינו כיסוי אלא עומק : ללמד או להדגים עקרונות כלליים שיהפכו פרטים רבים ככל האפשר למובנים מאליהם . צעד קטן היה מכאן ועד לרעיון שעלינו לראות את תכנית הלימודים כבעלת צורה ספירלית , היוצאת מתוך תיאור אינטואיטיבי של תחום ידע , וחוזרת במעגל לייצג את התחום בעוצמה או בפורמליות רבות יותר לפי הנדרש . המורה , בניסוח זה של הפדגוגיה , הוא מדריך להבנה , מי שעוזר לתלמיד לגלות בעצמו . הייתה זו כמובן המהפכה הקוגניטיבית המתמשכת בפסיכולוגיה אשר סיפקה השראה לגישתי הראשונית לתהליך החינוך — מהפכה שהחלה בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים שהיו שנות שפע ושאננות יחסית , או לפחות נראו כך לרבים מאתנו . הייתה רק הפרעה "חיצונית" אחת שזכתה לקדימות על פני כל בעיה פנימית : המלחמה הקרה . זו לא הייתה מלחמה אידאולוגית וצבאית בלבד , אלא גם מלחמה "טכנית . " היו "פערי ידע , " ובתי הספר שלנו הואשמו בהיווצרותם . האם יכלו בתי הספר להבטיח את עדיפותה הטכנולוגית של ארצות הברית על פני ברית המועצות במלחמה הקרה המתמשכת ? אין זה מפתיע שתנועת הרפורמה בחינוך באותה עת התמקדה במדעים ובמתמטיקה . אלה היו גם הנושאים שהתאימו טוב מכול לעקרונותיה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית החדשה . בהנחייתם של עקרונות חדשים אלה שגשגו תכניות הלימודים במדעים ובמתמטיקה . כמעט כל דבר אחר התקבל כמובן מאליו . בעלי הרפורמות הניחו למשל שילדי בית הספר יהיו מעוניינים בשליטה בתכנית הלימודים המשופרת לא פחות מאשר הם עצמם היו
|
|