|
|
עמוד:1
הקדמה ספר זה עניינו בתמורות ההתיישבות ושימושי הקרקע בגליל התחתון המזרחי מראשית המאה הי"ט ועד ימינו ; הוא עוסק בשינויים ובהתפתחויות שאירעו בחבל ארץ זה במשך קרוב למאה ושמונים השנים האחרונות ' . הגליל התחתון המזרחי הוא יחידה גיאוגראפית עצמאית , ולה כמה תכונות ייחודיות ; צורותיה המורפוגראפיות הן הגושים הנטויים שאופיים רמתי , רוב קרקעותיה בזלתיות , מבחינה אקלימית היא נמצאת על גבול הצחיחות ומקורות המים שבה מועטים ביחס . במרוצת התקופה הנסקרת היה הגליל התחתון המזרחי , כארץ ישראל כולה , נתון לשלטונן של שלוש מדינות שהטביעו את חותמן על התפתחות האוכלוסיה ועל החקלאות . כתקופה העות'מאנית היה האיזור נידח , אוכלוסייתו מוסלמית דלילה ונחשלת ופרוץ לחדירותיהם של שבטי בדווים . בסוף ימיו של השלטון העות'מאני , בראשית המאה העשרים , החלה התיישבות יהודית לחדור אליו , והיה זה אחד האזורים הראשונים בארץ ישראל שבהם חודש היישוב היהודי לפני מלחמת העולם הראשונה . כתקופת המנדט הבריטי לא חלו שינויים מרחיקי לכת במצבה של האוכלוסיה הערבית באיזור , וחקלאותה נשארה מפגרת . גם ההתיישבות היהודית וחקלאותה התפתחו רק מעט , וניכרו אף סימנים של נסיגה . רק לאחר שנת 1936 חלה התאוששות , עם הקמתם של יישובים חקלאיים יהודיים חדשים . במלחמת העצמאות עזבה רוב האוכלוסיה הערבית את הגליל התחתון המזרחי ונותרו רק שלושה כפרים של מיעוטים ; כך נתפנו שטחי קרקע רבים . מאז קום מדינת ישראל התחוללו תמורות חשובות בהתיישבות היהודית שבאיזור , אם כי לא באותו הקצב האופייני לרוב האזורים החקלאיים האחרים במדינה . גם בשלושת כפרי המיעוטים אירעו שינויים של ממש . ו הספר מתחיל בעשור הראשון של המאה הי"ט ומסתיים בשנת . 1978
|
|