|
|
עמוד:ח
כגון ג'וינט או ויצ"ו . בכך נפתח פרק חדש במחקר שנות החמישים , וההיסטוריונים החלו להציע את תרומתם להבנת התקופה . קובץ מאמרים , 'החברה הישראלית.- היבטים ביקורתיים' ( בעריכת אורי רם , ( שראה אור לפני כשנה , קרא תיגר על מחקר החברה בישראל ( בלשונו : 'מחקר סוציולוגי ממסדי , ( ' ומספר מאמרים בספרו עסקו בשאלות של עלייה , קליטה ועדתיות בישראל . לדעת רם , 'הסוציולוגיה הממסדית' לא תרמה לתיאור אמין וביקורתי של התהליכים החברתיים בישראל אלא הציגה הסבר אפולוגטי של מדיניות הממשלות , שהוצגה כאפשרות יחידה - ללא חלופה . רם גרס , שגישת החוקרים היתה 'פונקציונליסטית , ' והיא סייעה בידם להצדיק את המדיניות שעמה הזדהו אידיאולוגית . לדעתו הם נכשלו אפוא בהצגת הגורמים הנכונים לכישלונה של המדיניות הישראלית , שהצהירה כי ברצונה לעצב חברה חדשה , דמוקרטית ושוויונית . רם הציע גישות רעיוניות מתודולוגיות חדשות , שיסייעו להבין את הבעיות המבניות של החברה בישראל ; שורשי בעיות אלה נעוצים לדעתו באינטרסים של העיליתות החברתיות והאידיאולוגיות לשמור על מוקדי הכוח שלהן בתקופה שבה מתחוללים שינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי והדמוגרפי של המדינה . לדעתו שיקפה מדיניות הממשלה בתחומי העלייה , הקליטה והפיתוח הכלכלי , בראש ובראשונה , את האינטרסים של קבוצות אלה . קריאת התיגר של רם עוררה סערה בקרב הסוציולוגים , שטרם שככה . ראוי אפוא לבחון את תרומתו של המחקר ההיסטורי להבנת החברה הישראלית , דפוסי התפתחותה והמדיניות הרשמית כלפי סוגיות העלייה והקליטה . בחינה מחדש של סוגיות אלה , לאור המקורות החדשים , מנקודת מבט של ארבעים שנה ויותר לאחר גלי העלייה הגדולה ובאמצעות דור חדש של חוקרים , עשויה להציב שאלות חדשות או לנסחן באורח שונה . המקורות הארכיוניים שנפתחו מאפשרים לחוקר להתחקות באופן שיטתי אחר תהליכי קבלת ההחלטות ושיקול הדעת של ראשי המדינה ומוסדותיה " לאמת ולעמת את ספרי הזכרונות הרבים של מנהיגים ופעילים דאז עם עיתונות שנות החמישים ועם הראיונות הרבים , שנגבו בשנות החמישים מפיהם של עולים שונים . הוויכוחים הפנימיים והגישות השונות בקרב מקבלי ההחלטות באו לידי ביטוי בדיוני הממשלה , על משרדיה השונים , ובסוכנות היהודית , והם מלמדים על החלופות המדיניות בתחומי העלייה , הקליטה ובתחומים נוספים . המחקר ההיסטורי של ראשית המדינה ושל מדיניות העלייה והקליטה הוא רק בראשיתו . מספר ספרים , שראו אור בשנים האחרונות , הסתמכו על ממצאיו של המחקר החברתי והחלו להציע דרך חדשה לסיפור שנים אלה , שהמציאות המתוארת בה מורכבת יותר ומשקפת מגמות סותרות בין הקבוצות המספרות . ניתן גם לשחזר כיום את הגרסאות המתחרות של הגיבורים ההיסטוריים באותם אירועים עצמם , לא רק בקרב קבוצות מתחרות על השלטון , אלא גם בקרב אותן קבוצות עצמן . הצגתה של מציאות מורכבת ופלורליסטית זו באה לידי ביטוי בלשון הניגודים , שבחרו המחברים
|
|