|
|
עמוד:13
3 , 000 ערב המלחמה . תוספת זו כללה אמנם גם מתושביה הוותיקים של הארץ , אולם היו אלה ה'אמיגראנטים' וה'מוסקובים' ( כינוי לעולים מרוסיה , ( אשר הטביעו מעתה את חותמם על דמות הקהילה בחיפה . לעומת בני העלייה הראשונה , ( 1903-1882 ) שפנו בעיקר להתיישבות חקלאית ( רק הנושרים מן המושבות מצאו דרכם העירה , ( היתה מגמת פניהם של רבים מבני העלייה השנייה מכוונת מלכתחילה להתיישבות עירונית . אלה האחרונים , שהיו רוב המתיישבים החדשים בחיפה , הפכו עד מהרה לגורם החיובי , הפעיל והמדרבן ביותר לארגונו ולהרמת קרנו של המיעוט היהודי . כל הבאים — האינטליגנציה , הפועלים , בעלי העסקים והצעירים התוססים — נרתמו לשידוד מערכות חיי הקהילה . ביזמתם הוקמה שורה ארוכה של מוסדות תרבות וחינוך : בתי ספר , גן ילדים , ספרייה , מועדון פועלים , אגודה מוסיקלית ותזמורת . הם יסדו בחיפה סניפים לאגודת 'המכבים הקדמונים' שבאנגליה ול'הסתדרות השפה והתרבות העברית , ' קיימו ערבי הרצאות והרבו בפעולות ציוניות וסוציאליסטיות . השקפותיהם של רבים מן הצעירים והפועלים שבהם גובשו עוד בהשפעת התנועות הסוציאליסטיות ברוסיה . הם שחגגו ב , 1911 לראשונה בתולדות חיפה , את האחד במאי , ואף פועלים מעדות המזרח הצטרפו אליהם . קידומם של בני עדות המזרח בחיפה והתקרבות העדות היו מן המטרות שהעולים החדשים הרבו לפעול למענן , אמנם ללא הצלחה יתרה . מלכד העלבון שראו במצבם הירוד של אחיהם , הבינו הבאים אל נכון , כי העלאת רמתם של הוותיקים , ביטול המחיצות שבינם לבין האשכנזים וריכוז כל תושביה היהודים של חיפה ברובע חדש אחד הם תנאי חיוני לביצור מעמד כלל היהודים בעיר . פתיחתו של כית ספר מטעם חברת 'כל ישראל הטכניון בבנייתו
|
|