|
|
עמוד:11
משתלח העמק בכעין מפרץ צפון מזרחי , שניקוזו טוב , ושבתוכו עובר קטע מ'דרך הים' ההיסטורית . היישובים מצויים על הכתפיים הגבוהות של האזור , ובתקופות היסטוריות רבות היו דומות פניו לאלו של הנוף היישובי ברמת תבור ובגליל התחתון , לשם גם פונה חלק מניקוז העמק ( מקו דברת-איכסל מזרחה . ( העמק המערבי הוא יחידת הנוף הראשית והגדולה ביותר , ופעמים רבות מהווה שם נרדף לעמק יזרעאל כולו . י' קדר זיהה אותו בעבר כ'יחידה גיאוגרפית עצמאית וכחבל גיאוגרפי מובהק , ' ואף חילק אותו עצמו ליחידות מישנה קטנות יותר . חלוקה זו מפורטת מדי ומבדילה בין תופעות פיסיות ויישוביות , אך דיון כוללני וראייה חבלית שהיסוד היישובי אנושי מרכזי בה , אינם תואמים את גישתו של קדר . על כן מוצע להתייחס לכל האזור שמכביש הסרגל מערבה וצפון מערבה כיחידה אחת — העמק המערבי . מאפייניה החשובים הם היותה אזור ההתיישבות העיקרית בעמק , אינטנסיביות הניצול של קרקעותיה , מפעלי המים שבה , ודגם היישובים הפרוס בשוליה ומותיר את מרכזה ריק וחקלאי לחלוטין ( למעט מושב כפר ברוך . ( זהו ה'עמק' במובנו היישובי בראשיתי , של ניקוז הביצות , חפירת התעלות ויצירת מאגרי המים . האזור יושב באינטנסיביות רבה עוד בטרם הקמת המדינה . בשוליו המערביים הוא עובר תמורות הנובעות מקירבתו למטרופולין חיפה , וניכרים בו היטב שיעורי עיור גבוהים : עיירות ( טבעון , רמת ישי , יקנעם , ( יישובים קהילתיים ( תמרת , גבעת אלה ) והתעיירות מסוימת במושבים החקלאיים . בשוליו המערביים עוכר כיום ציר תנועה ארצי , המגביר את נגישותו של האזור ותורם לתהליכי השינוי העוברים עליו . אזור עפולה מוגדר כתת יחידת נוף בעלת ייחוד , שכן זהו האזור העירוני המובהק בפריפריה , שרובה ככולה עדיין כפרית . נוף עירוני שונה במהותו , בתיפקודיו ובאופיו מנוף כפרי , ועל כן יש לראות במרחב העיר עפולה יחידת נוף עצמאית . הנה כי כן , ראייה כוללנית של הנוף , במובנו הפיסי והתיפקודי ובצביונו היישובי , מאפשרת להבחין שש יחידות נוף משניות בעמק יזרעאל . ה'אישיות' של עמק יזרעאל בראשית דברינו הצגנו את הדילמות הניצבות בפני המבקשים להגדיר חבלים גיאוגרפיים מובהקים , שתיחומם המדויק נגזר על פי טיב התכונות הפיסיות והפעילות האנושית שבהם . לעמק יזרעאל יפות הגדרות שונות , אך בכולן נמצא כי יחידה זו או אחרת שבתוכו נמצאת מחוץ לתחום המוגדר , או שגבולות המאפיינים של העמק חורגים אל שוליו ומצרפים אליו יחידות נוף שכנות , בגין פעילות אנושית זהה . מכלל ההגדרות האפשריות , דומה שהגישה המתאימה ביותר להבנת ה'עמק' כתופעה , היא הגישה ה'טוטאלית , ' הרואה בחבל גיאוגרפי מסגרת , שבה מכלול של תנאים פיסיים ופעילות אנושית יוצר מירקם יחסים בין האדם ובין הסובב , שיש לו לא רק אחידות וזהות , ( Entity ) אלא אף 'אישיות' משלו . 'אישיות' זו של העמק נוצרה במהלך הדורות האחרונים על ידי פיתוח זיקה מיוחדת וקשרים הדוקים בין האדם ובין הנוף הטבעי , ויצירת מערכת יחסי גומלין , שיש בה קשרים גלויים וישירים בצד נימים סמויות , זיקות
|
|