|
|
עמוד:9
של האדם קבעה את נופו התרבותי של העמק . החשובים שבין המאפיינים האנושיים האלה הם דרכי המעבר וחשיבותו הגיאו אסטרטגית של העמק כאזור מעבר , ההתיישבות בעמק ובשוליו בעבר , הזנחתו בתקופות מסוימות והפיכתו מחדש למרחב יישובי מפותח . היותו של העמק אזור מעבר נוח היקנה לו אכן מוניטין של ציר הגישה העיקרי ממזרח למערב בארץ ישראל , הן כציר נדידה וחדירה מן המדבר אל האזורים המיושבים והן כציר תנועה של עוברי אורח ונוסעים . החיבור המודרני של ארץ ישראל אל סוריה בקו הרכבת החיג'אזית נעשה דרך שרשרת העמקים הזו . גם צירי האורך העיקריים של הארץ — 'דרך ההר' ו'דרך הים' — התנקזו אל המעבר העיקרי , מעבר מגידו . הם היקנו לו בכך מעמד גיאו אסטרטגי חשוב כבר בתקופות עתיקות , ומספר מהלכי מלחמה שהכריעו את גורלה של הארץ , נערכו בסביבות מגידו . המצע הפיסי הנוח משך אליו מתיישבים כבר בתקופות פרה היסטוריות קדומות , ומספר רב של יישובים נרשם בתקופות ההיסטוריות השונות , בעיקר למרגלות ההרים , בקו המגע בין הר ומישור . בדגם התיישבותי זה היטיב האדם לנצל את התכונות הפיסיות של העמק ורתם אותן לצרכיו . האיתור המדרוני איפשר בנייה על קרקע יציבה , קירבה לחומרי בניין , ריחוק משטחים מוצפים ואפשרות לקשר הדדי קבוע . לא בוזבזו אדמות סחף פוריות , ונוצלו מעיינות סמוכים . בפתחי הצירים החוצים את העמקים התפתחו ערים חשובות , כמו יקנעם , מגידו , יזרעאל , ג'נין ( עין גנים ) ותענך , וכך הותאמה המערכת היישובית לנתוני הסובב . למן המאה ה 6 ואילך היתה ההתיישבות בעמק בנסיגה , אם כי בעמקי ג'נין וכסולות היתה התיישבות קבע לאורך כל הדורות . גם בעמק המערבי לא פסקה ההתיישבות לחלוטין , אך מספר היישובים הצטמצם ועוצמתם דעכה . באמצע המאה ה 19 עוררו רבים מן העוברים בעמק את תשומת הלב אל פוריותו , שפע מימיו וחשיבותו האזורית , ובעליו הערבים אף ערכו נסיונות להשיב לו את תפארתו . נסיונות שנעשו על ידי משפחת סורסוק לשקם יישובים , לזרוע כותנה , ליזום הנחת מסילה ולמשוך מתיישבים — עלו כתוהו , ולמן שנות ה 90 של המאה ה 9 ו ואילך הועמדו חלקים ניכרים מן העמקים למכירה . החל בשנת 1911 הלכו ונרכשו שטחי קרקע גדולים על ידי היהודים , ולאחר 1921 הם הפכו את העמק לדוגמה של הסתגלות מרשימה לתנאים שמציב הסובב , ושל יצירת מערכת יישובית המנצלת את שפע ההזדמנויות שהוא מציע . כתוך דור אחד שונו פניו של העמק , ומאזור בעל מאפיינים קשים להתיישבות , כגון שטחים מוצפים , העדר דרכי גישה וקשיי בטחון פנימי , הפך הוא לליבה החקלאית של היישוב היהודי ושל צפון הארץ . טיבה של הפעילות האנושית בעמק נותר חקלאי במהותו גם בימינו , אך גם בה חלו תמורות ונוספו ענפים שונים לבסיס הכלכלי — התיעוש , שירותי הדרך והתיירות . תהליכי העיור ניכרים לא רק במוקדים העירוניים של העמק ושוליו , כי אם גם בחלק מן היישובים שבו , אשר בהם חלות תמורות של התעיירות או יצירת יישובים קהילתיים מלכתחילה . תהליך ההתאמה של המרחב לתנאי הקיום המשתנים משפיע אפוא באופן דינמי על העמק ומשנה את פניו בלי הרף .
|
|