|
|
עמוד:1
אל הקוראים תנועות הנוער הן מסימני העידן המודרני . ראשיתן באירופה , ממנה עברו לעשרות רבות של אתיות . הן גם פרחו בקיבוצים היהודיים השונים , בעיקר באירופה שבין שתי מלחמות עולם , ובארץ ישראל . לתנועת הנוער היהודית בארץ ישראל בימי 'המדינה שבדרך' ובעשור הראשון לקיומה של המדינה , מוקדש כרך זה של 'עידן . ' בכרך ארבע חטיבות : הראשונה היא חטיבת התנועות , ובה עשרה פרקים מאמרים . על עשר תנועות נוער , שפעלו ושכמעט בולן ממשיכות לפעול עד היום 1 הצופים , הנוער העובד , בני עקיבא , המחנות העולים , השומר הצעיר , התנועה המאוחדת , בית"ר , עזרא , ברית חשמונאים והמכבי הצעיר . לשבע התנועות הראשונות , שהיו גדולות יותר בתקופה בה עוסק הכרך , ( 1960- 1920 ) מוקדשת יריעה רחבה יותר מאשר לשאר השלוש . בחטיבה השנייה , חטיבת המחקרים וסיכומים , מובאת שורה ארוכה של עבודות ומאמרים בסוגיות תנועתיות משותפות , או כאלה שנגעו לרוב תנועות הנוער : מרד , אוונגארד או הליכה בתלם , הסיבות לצמיחתן של תנועות הנוער הישראליות ; תנועת הנוער כעילית משרתת בשנים שקדמו לקום המדינה ; הפוליטיזאציה של התנועות ; תנועות הנוער והפלמ"ח , תנועות הנוער והנח"ל ; הבועות הנוער ובית הספר ; תנועות הנוער בארץ ויחסן לשואת יהודי אירופה ! התמודדותן של התנועות עם נושא העלייה ההמונית ; טיולי תנועות הנוער . החטיבה השלישית היא חטיבת הנושאים הספציפיים . ארבעת פרקיה עומדים על היבטים אחדים השופכים אור על תופעות מקומיות או מיוחדות : הנסיון — לאחר קום המדינה — להקים תנועת נוער ממלכתית,- 'מכתב השמיניות' ; 1943 — שכונת הפועלים קריית חיים כדגם מייצג של תנועות הנוער של ארץ ישראל העובדת ו 'להיות חבר תנועה' — מבט אישי על החיים התנועתיים בשנים הרחוקות ההן . בחטיבה הרביעית , חטיבת ההעשרה וחומר העזר , שלושה פרקים : שירי תנועות הנוער ; מונחים , אפיונים וסמלי התנועות השונות ; ביבליוגראפיה מוערת , המקיפה כ 90 מחקרים ופרסומים , כולם בנושא תנועות הנוער . נושא תנועות הנוער היה ונותר נושא טעון מבחינה חברתית ופוליטית . קורות התנועות , שנכתבו על ידי אנשים העוסקים בהן או קשורים אליהן , מתוארות בדרך כלל מנקודת המבט המיוחדת שלהן , ולעתים יש בחומר המובא חפיפות ואף סתירות , שכן כמה מהתנועות ידעו פילוגים ואיחודים , ולא תמיד יש הסכמה אף למה שכבר חלף . כך הדבר גם ביחס למאמרים ולמחקרים הכלליים . הדברים מובאים על יסוד חופש המחקר והוויכוח ויש לקוות כי יעוררו התעניינות מחודשת בתנועות הנוער , שלא זכו בשנים האחרונות להתייחסות עיונית ומחקרית יתרה . מרדכי נאור
|
|