|
|
עמוד:8
מעבר לעובדות הכמותיות עמדה מציאות קשה ואף דראמאטית של המפגש בין העולים החדשים לבין היישוב הוותיק הקולט , ובין יוצאי תרבויות שונות בינם לבין עצמם . וזאת על רקע המחסור במצרכים בסיסיים ; חוסר עבודה : האוהלים , הפחונים והבדונים שהפכו לשכונות עולים , שפשטו על פני הארץ , בהישגיהם ובמצוקתם היו אפוא בני העלייה ההמונית לחלק בלתי נפרד מחברה זו , ולממשיכי דרכם ונושאי סבלם , בדידותם ואף עלבונם של בני העליות אשר קדמו להם . בראשיתם של דברים אלה עמדנו על משמעותו הכפולה של המושג 'נס' — כפלא וכסמל . ה'פלא' של העלייה ההמונית , לאחר קום המדינה , היה בכושר הסתגלותם של העולים לתנאים שהיו זרים להם לחלוטין ; ביכולתה הארגונית של החברה הוותיקה לעמוד במעמסת הקליטה של מאות אלפי עולים ; ובנדיבות לבו של העם היהודי בתפוצות הגולה , אשר סיפק את האמצעים הכספיים הבסיסיים לבניינה של החברה היהודית בישראל . הסמל — הוא במפגש היחיד במינו בתולדות ישראל , מאז גלותו , בין יוצאי תרבויות ומסורות שונות , אשר נכרכו זה בזה במציאות החדשה , וכנו בצוותא חיים משותפים . הסמל הוא גם בתרומתו של ציבור זה , העממי מכל מה שידעו העליות הציוניות עד כה , לבניינה של החברה החדשה , אשר למענו נדרש מאמץ חלוצי איש , שהיה אופייני עד כה בעיקר לקבוצות מעטות של נבחרים . חלוציותם של בני עלייה זו , גם אם לרובם לא היתה מודעת , גם אם באה עליהם , לעתים , ככפויה — לא פחתה בשל כך ולא הועם אורה האישי . ובכך רשמו פשוטי עם אלה , עילגי הלשון העברית , חסרי חינוך ציוני , אך בעלי הכרה לאומית רגשית עמוקה , במעשיהם היום יומיים האפורים והקיומיים , דף נעלה ומזהיר בתולדות ישראל . ? אבי העלייה ההמונית' דוד בן גוריון , במפגש עם עולה מצפון אפריקה
|
|