|
|
עמוד:2
נס העלייה ההמונית יוסף גורני הגיעה השעה לדבר בעלייה ההמונית בשנות החמישים כתופעה חברתית כוללת , בעלת ייחוד תרבותי ותרומה לאומית מכרעת לקיומה של המדינה היהודית . עברו קרוב לארבעים שנה מאז אותם ימים מלאי רטט ורוו" סבל , כאשר לארץ זו זרמו המוני יהודים : פליטי השואה ממחנות העקורים בגרמניה ; אנשי השיירות מתימן הרחוקה ; אלה שירדו מהרי האטלס ובאו מערי החוף בצפון אפריקה , ומי שישבו דורי דורות על גדות נהרות הפרת והחידקל , הבאים פגשו חברה יישובית עייפה , שזה עתה יצאה ממלחמת קיום , שאיבדה בה אחוז אחד מאנשיה וחלק ממיטב בניה . תולדותיה של עלייה המונית זו , מעשה התערותה בארץ ישראל , ומהות המפגש בינה לבין החברה הוותיקה הקולטת טרם נחקרו כמסכת אחת , אשר רק היא תיתן את התמונה המאוזנת והרב צדדית של אותה התקופה . ואין אלא להתפלא על כך , שהרי העלייה ההמונית וקליטתה היו מפעל כעל תעוזה חברתית וייחודית בתולדות ההתיישבות היהודית הציונית בארץ ישראל . ניתן לתרץ תופעה זו בהיעדר מרחק הזמן ההיסטורי , המאפשר להגיע להערכה מאוזנת יותר , ואולי לתלות זאת בקצב החיים במדינת ישראל , המזמן לחוקרים נושאים מרתקים יותר בתחום המדיני , הפוליטי והצבאי . ייתכן כי יש כאן מעין מעשה הדחקה . דווקא המתח החברתי , התרבותי והפוליטי בעל הרקע העדתי , שעורר ויכוח נוקב בשאלת היחסים בין יוצאי אשכנז ליוצאי אסיה ואפריקה , ואשר במהלכו הובלטו התופעות השליליות בתקופת העלייה ההמונית ונחשפו לכאורה כל כשלונותיה , בעוד הישגיה והצלחותיה נדחקים הצידה — הוא אשר הרתיע את העוסקים במעשה המחקר . יהיו הנימוקים אשר יהיו , דווקא משום כך — לנוכח בעיית הפרספקטיבה ההיסטורית , כוח המשיכה של נושאים אחרים , והפוליטיזאציה של הנושא — דרושים ההכרה החברתית והצורך הלאומי החינוכי במפעל מחקר כזה , שייעשה ביושר מדעי , שירחק ממניעים פוליטיים או אפולוגטיים ויתגבר על עכבות פסיכולוגיות . לפיכך , מעשה חלוצי חשוב עשו הנהלת יד יצחק בן צבי ומערכת 'עידן , ' בבואם להעניק לציבור הרחב , לסטודנטים ולנוער תמונה כוללת ראשונה של תקופת מחנות העולים והמעברות . פרופ גורני הוא מהחוג להיסטוריה של עם ישראל , אוניברסיטת תל אביב .
|
|