|
|
עמוד:11
מושבות הגליל העליון , : 1914- 1882 היבטים גיאוגרפיים יישוביים יוסי בן ארצי מעשי ידיה של התנועה הציונית ב'אצבע הגליל' ובעמק החולה ראשיתם בייסודן של המושבות החלוצות , אשר הניחו מסד להתיישבות היהודית בחבל fix זה . חמש מושבות שקמו בו בשנים 1898-1882 ( ראש פינה , יסוד המעלה , משמר הירדן , מטולה ומחניים , ( ועוד אחת ששכנה ליד צפת ( עיךזיתים , ( היו מיוחדות ושונות מכלל המושבות בא , ^ וגם שונות זו מזו , בכל הקשור להיבטים הגיאוגרפיים יישוביים שלהן . על הגליל העליון עבר כל אשר עבר על ההתיישבות היהודית בשני העשורים החלוציים שלה . אך לאחר מכן חלה תמורה שלילית , והגליל העליון הלך ו'התרחק' מן הנעשה במושבות הגליל התחתון , שומרון ויהודה . משנת 1898 ואילך לא קמה בו אף מושבה , וכאשר חודש המעשה היישובי בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה , שוב לא קמו מושבות , כי אם צורות התיישבות חדשות . גם המושבות עצמן קפאו על שמריהן , וחלקן לא שרד במאבק הקיום . רק לאחר הקמת המדינה הורחבו המושבות , ומשנות ה 70 למאה שלנו חלות בהן תמורות מפליגות , ומתממש בהן חזון מייסדיהן : יצירת יישוב יהודי מבוסס ומשגשג כארץ הגליל . כמאמר הזה נתמקד במאפיינים היישוביים ובהתפתחותן של המושבות בשנים , 1914-1882 הן באופן כללי והן באופן יישובי נפרד . הכרת המאפיינים ונסיבות התפתחותן של המושכות תסייע כהבנת מקומן וחשיבותן , הן לגבי האזור עצמו והן בכלל המפה של היישובית אד - ^ ישדאל בתקופה הנדונה . מיקום המושבות ורכישת הקרקעות נראה , שהגורם העיקרי שהשפיע על מיקום המושבות בגליל , היה זמינות הקרקעות שהועמדו למכירה ומצבן המשפטי : הועדפו קרקעות ' שקל היה להגיע להסדר רישומן , ובגליל העליון הועדפו אדמות שהיו בבעלות יהודית . מתוך הנחה שהבעלים יקלו על הרכישה והרישום . הדבר אופייני לחמש מתוך שש המושבות שקמו בגליל , וכפי שנראה להלן , הביא לתוצאות הפוכות מן המצופה . ד"ר בךארצי מלמד בחוג ללימודי ארץ ישראל , אוניברסיטת חיפה .
|
|