|
|
עמוד:5
למציאת נפט באזור זה , שהתבססו על דעותיהם של גיאולוגים מאוחרים יותר , כגון בלנקנהורן . ראשונים על מצדה פון שוברט הנזכר לעיל נחשב לאבי המחקר האקלימי של ארץ ישראל , ודווקא אזור ים המלח שימש לו דגם להסברת דעותיו . זאת בשל עומקו הרב מתחת להרי ירושלים . כל מאה מטר הפרש גובה שווים , לדעתו , מבחינת השוני שכמזג האוויר למעלת רוחב גיאוגרפית אחת . לכן ההפרש בין אקלימה של ירושלים לזה של ים המלח מקביל להבדל שבין אקלים קהיר לאקלים חופי האי סרדיניה ( דוגמאות שבחר מתוך הכרותו האישית . ( דעות אלה היו בזמנו חדשניות ומרעישות , וניתן היה להסביר בעזרתן לראשונה את ההבדל הרב שבין החי והצומח במקומות קרובים כל כך , כגון כין רכס ירושלים לחופי ים המלח . ראויה לציון גם תרומתו של החוקר האמריקני הנודע אדוארד רובינסון , שביקר לראשונה בארץ ישראל ב . 1838 אזור ים המלח מופיע לראשונה בצורה הקרובה מאוד למציאות במפתו של הגרמני קיפרט , ( Kiepert ) שנתלוותה לספרו של רובינסון והסתמכה על נתוניו . רובינסון ועוזרו סמית תיארו כהרחבה את שבטי הבדווים שבאזור . רובינסון הוא גם הראשון שזיהה את מצדה , אך לא העפיל לפסגתה . ראשוני העולים למצדה בזמן החדש ( ב 12 במרס ( 1842 היו האמריקני סמואל וולקוט , ( Wolcott ) שאליו התלווה הצייר האנגלי טיפינג . ( Tipping ) השניים עלו לצוק מצד מערב , בעזרת הסוללה הרומית . בקטע האחרון נאלצו לטפס על ארבע . וולקוט פרסם Bib / iotheca Sacra" 2 הניו יורקי בשנים 1843 ו 1846 תיאורים מפורטים של שרידי הבניינים מימי הורדוס והמרד , אותם מצא על ההר . בימיו מצויים היו עדיין שרידי התבערה הסופית בכל המקומות . בעקבותיהם עלו למצדה חברי המשלחת של לינטש ב 848 ו , הקצין ההולנדי ון דה מעדה וים המלדו , 851 / 52 ו — איור של ון דה וולדה
|
|