|
|
עמוד:4
דוד בן גוריון והנגב דוד בן גוריון , ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל . נחשב ל'פטרוך מובהק של הנגב וההתיישבות בו . בשנת 1953 אף הגשים זאת הגשמה אישית והצטרף לקיבוץ שדה בוקר . אולם אף לפני קום המדינה הוא השמיע פעמים איךספור דברים בזכות ההיאחזות היהודית בנגב , בעת שהדבר נחשב ל'בלתי מציאותי' ואף לישיגעוך . להלן ארבעה קטעים מתוך נאומים ומאמרים שלו בנדון מן השנים . 1956-1935 עתיד הנגב ואילת ( תזכיר לשופט ברנדייס '( בעיית הבעיות בארץ ישראל בשעה זו היא בעיית הקרקע . מראשית פעולתנו היתה השיבה לקרקע הכוח הדוחף והמסעד הבטוח ביותר בבניין ארצנו . מביל"ו עד החלוצים האחרונים ראינו בהתיישבות חקלאית יסוד היסודות של חיי עם בריאים בארצנו אנו . ' חובבי ציון , ' הבארון רוטשילד והתנועה הציונית — כולם הקדישו רוב מרצם להתיישבות . בכדי שהתפתחותה של ארץ ישראל תהא בריאה ובת קיימא , יש צורך שחלק מסוים מן העולים יתיישבו על הקרקע . עד הזמן האחרון , התיישבות מועטת בערך סיפקה צרכינו . ואילו ריבוי העלייה מעמידנו בפני הצורך הדחוף והחיוני של התיישבות המונית . אנו עומדים בפני תביעת קרקע בשיעור גדול יותר . אנו עומדים בפני צורך תכוף של רזרבה קרקעית , כדי שנוכל ליישב חלק מסוים של העולים , בייחוד את היסוד החלוצי . זוהי עכשיו הבעיה החיונית והדחופה ביותר בעבודת הבניין שלנו . עיקר חשיבותו של הנגב הוא בעובדה , ששטחים גדולים ריקים הם מאין יושב , פשוטו כמשמעו . כאן אנו יכולים , על ידי קידוח בארות , ליצור התיישבות המונית צפופה , שלא תיתכן בשום מקום אחר בארץ ישראל המערבית . הוגש לשופט העליון לואי ברנדייס , מראשי הציונות האמריקנית , בשנת , 1935 לאחר ביקורו הראשון של בן גוריון באילת . ברנדייס כה התרשם מהתלהבותו של בן גוריון , שתרם מכיסו 25 אלף דולר לפיתוח הנגב הדרומי .
|
|