|
|
עמוד:9
למראה ציורו של נשר , שעטר ( לפי דעתנו ) את הארמון , מתוך רצון להחניף לרומא על ידי אימוץ סמלה . מעשה זה מתאים לבנו של הורדוס , אשר גם הוא קישט באותו האופן את שער בית המקדש . ייתכן מאוד כי גם הקמת איצטדיון עירוני בטבריה היתה לצנינים בעיני הפרושים , שהשפעתם היתה כידוע רבה מאוד על הציבור היהודי כולו , מה עוד שהתנגדות דומה היתה בעניין זה גם להורדוס המלך כאשר הקים איצטדיון בירושלים . יהודים ונכרים בטבריה אוכלוסיית טבריה היתה מגוונת למדי ככר מיום היווסדה . מסתבר כי לא כל תושביה היו יהודים , שכן היה בה גם מיעוט נוכרי קטן . צביונה היהודי הבסיסי בא לידי ביטוי בין השאר גם במטבעותיה הראשונים , שהוטבעו עליהם סמלי הקנה , כף התמר וזר עלים ( לעיטורי כתובות . ( אין ספק כי הדבר נעשה מתוך התחשבות בציוויי הדת היהודית ; וכמובן מאלפת בהקשר זה העובדה , כי במטבעות מאוחרים יותר ( לאחר המרד הגדול , וליתר דיוק בימי הקיסרים טריאנוס והדריאנוס ) מופיעים גם סמלים פאגאניים מובהקים , כגון , היגייאה ( אלת הבריאות והמרפא , ( טיכי פוךטונה ( אלת העיר ואלת הגורל , ( זיאוס ( אבי האלים , ( ניקי ( אלת הנצחון , ( פוסידון ( אל הים ) ועוד . עד סוף המאה הראשונה לספירה היתה טבריה עיר בעלת רוב יהודי מוחלט , ורק מיעוט קטן של נוכרים ישב בה . מיעוט זה נרמז בכתבי יוסף בן מתתיהו בציון העובדה , כי בין עניי העיר , שנאספו על ידי הורדרס אנטיפס כרי ליישבה , היו 'כאלה שלא היו בני חורץ בבירור . ' מכיוון שעבדות יהודית כמעט שאינה באה בחשבון בימי הבית השני , לכן ניתן להסיק כי המדובר כמיעוט של נוכרים משכבות נחשלות . הללו עסקו ככל הנראה כדייגים וספנים שכירים במסגרת הפעילות הענפה בים כינרת , וקרוב לוודאי כי שלחו ידם גם בחקלאות ובמלאכות 4 זעירות . ' בימי המרד הגדול נמנו הם כמובן עם נאמני רומא והערים ההלניסטיות בסביבה , אלא שלא נהיר לנו מה עלה בגורלם בתהפוכות הימים הסוערים ההם . גם המיגזר היהודי לא היה חד גוני מבחינה סוציאלית כלל ועיקר . מדברי יוסף בן מתתיהו עולה הרושם , כי שרר בעיר קיטוב חברתי כלכלי משמעותי ביותר , בין קומץ קטן של נכבדים אמידים מזה לבין רוב גדול של עניים מרודים מזה . כדי לשקם את האחרונים ולעשותם אזרחים מסורים לעירם ולפטרונם , חילק להם הורדוס אנטיפס נחלות קרקע ובנה להם בתים על חשבונו , ואף פטר אותם , לפחות זמנית , מחובות עירוניות רבות ( כנראה מיסים , ( בתנאי שלא ינטשו את העיר ויתמידו לשבת בה . מתברר כי לקיטוב החברתי הכלכלי היתה לימים השפעה רבה על העמדות המדיניות שנקטו תושבי העיר בפרוץ המרד הגדול נגד הרומאים . טבריה בימי אגריפס הראשון בשנת 39 לספירה , כאשר הודח הורדוס אנטיפס מכס שלטונו והוגלה לגאל ; ה ( דרום צרפת , ( עברה טבריה ועמה כל הגליל לרשותו של המלך היהודי אגריפס הראשון 44-37 ) לספירה . ( כניגוד לקודמו , הועלה אגריפס לדרגת מלך , כי הקיסר קאליגולה נטה לו חסד
|
|