תולדות שכונת היהודים

עמוד:44

בתי הכנסת קשה לקבוע כיום את מיקומם המדויק של חלק מבתי הכנסת ובנייני הקהילה היהודית בשכונת היהודים , שכן מרבית המבנים הללו נהרסו , וחלקם נמכרו והוסבו לשימושים אחרים . גם העדויות הנמצאות בידינו אינן יפות לכך . בשל התמורות המפליגות שחלו בשכונת היהודים במאות השנים האחרונות . מתוך העדויות העומדות לרשותנו ולנוכח מראה בתי הכנסת אשר שרדו עד לזמננו ניתן להסיק , כי בתי הכנסת של שכונת היהודים לא הצטיינו במראה מרהיב ומרשים . בתקופה הממלוכית היו מבני בתי הכנסת נמוכים יחסית , וברוב המקרים נפלו בגובהם מבתי המגורים אשר סביבם ולא ניכרו ביופי חיצוני . רוב בתי הכנסת היו קטנים רצרים מלהכיל את קהל המתפללים מקרב יושבי השכונה . בשל ההגבלות מטעם הרשויות על העתידה בע"ה עין בעין נחזה בשיבת ישראל נ [ ... ולדאבון לבי כמעט רופפו עמודי המנהג הנעים הלזה לסיבת שרחבה וגדלה העיר מאד מאד והורחבו גבולותיה ורבו רחובותיה ומגרשיה . ונבחרי העדה וכל נתח טוב יצאו לגור בפרוורי העיר שאוירם צח . ראוי לציין , כי גם האפשרויות להשיג לחם , בשר ומוצרי מזון כשרים אחרים הלכו והתמעטו . בתי הכנסת שבשכונת היהודים הלכו ונתרוקנו . עד שמרביתם עמדו חסרי מניין . קהילת היהודים שבשכונת היהודים הלכה ודעכה . תהליך דעיכה זה נמשך עשרות שנים , לאורך כל המחצית הראשונה של המאה העשרים . בשנות העשרים עדיין חיו בשכונה כ 3 , 000 יהודים . מרביתם היו אנשים קשי יום , וחלקם הגדול מובטלים וקשישים . תנאי מגוריהם היו קשים . יהודים אלה נזקקו לסיוע ולתמיכה , ותמכו בהם ארגונים פילאנתרופיים , כגון יחברת מזון / שהוקמה בקהיר בידי אדמונד דוד הררי . עדות למצב זה ניתן למצוא ברשימה של עיתונאי יהודי מתחילת המאה העשרים : בני עמנו צפופים ודחוקים בבתים רעועים המטים לנפול , במרתפים אפלים . בסמטאות צרות ועקלק לות מלאות רפש וצחנה . ופרנסתם הדלה — בחנויות חשוכות . בבתי מלאכה מחניקים , בכפיפת גב . בשזיפת השמש , בנדודי שינה . מלחמת חיים קשה להם מבית , _prnn ושכרם מכל עמלם מעט פול ולחם שחור . מצבה הכללי הירוד של שכונת היהודים נותר כפי שהיה בעבר . המבקר במקום מתרשם , כי זה עשרות שנים הזמן עומד מלכת בשכונה זו . בסמטאות הצרות , רובן בלתי סלולות , דחוקים בצפיפות תושבים רבים . מבני המגורים , וכמותם החנויות , מפגינים עזובה ואי סדר . בבתי המלאכה הקטנים מייצרים כל מיני דברים בכלים מהעידן הטרום תעשייתי . על אף מצוקת חייהם מסבירי פנים הם יושבי השכונה המוסלמים ונכונים לסייע למבקר המזדמן . בראשית שנות התשעים עדיין התגוררו כמה יהודים ערירים בשכונה . אחרוני היהודים הללו זוכים לסעד מצד גורמים יהודיים . מדי פעם הם זוכים לביקורם של נציגי שגרירות ישראל בקהיר , המסייעים ככל שידם משגת לאחרוני היהודים של מה שהיה שכונה יהודית משגשגת .

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר