|
|
עמוד:38
הרובע באותה שנה . קהילת הרבניים הייתה הטרוגנית למךי , וזאת בשל הגירת יהודים למצרים מארצות שונות . באופן כללי הושפעו קהילות יהודי מצרים , ובעיקר אלה העירוניות , מגל ההגירה הגדול של יהודי חצי האי האיברי , אשר גורשו מספרד ומפורטוגל בסוף המאה ה . 15 חל ק מן המגורשים פנו לארץ ישראל ; אך לנוכח התנאים הקשים אשר שררו שם באותה עת הם העדיפו לשבת , לפחות ישיבת עראי , במצרים הסמוכה . היהודים הקראים אשר חיו בשכונת היהודים התרכזו ברחובותיה המזרחיים של השכונה . וניהלו את חייהם בפירוד גמור מן הרבניים שברחובות הסמוכים . בקראים נעסוק בהרחבה להל ן בפרק ג . כאמור , בשכונת היהודים חיו גם מוסלמים ונוצרים . אמנם בלט בשכונה ריכוזם הגדול של בתי כנסת ומוסדות הקשורים בקהילה היהודית . אך בו בזמן החזיקו תושבי השכונה המוסלמים והנוצרים מסגדים , כנסיות ומבני ציבור הקשורים לקהילותיהם . הארגון הקהילתי של היהודים בשכונת היהודים הקיף שורה ארוכה של שירותים , בעיקר בתחומי הדת , המנהל , התרבות והחינוך . שירותים אלה כללו החזקת בתי ספר , ישיבות , בתי כנסת ובתי קברות , טיפול רפואי וסיוע לנזקקים . רבני השכונה נהנו מסמכות דתית עליונה וממעמד ציבורי נישא . עדות למעמדם הרם והסמכותי של מנהיגי הקהילה היהודית ניתן למצוא בדבריו של ההוגה המצרי רפאעה ראפע אל טהטאוי : ( 1873-1801 ) יראש היהודים הוא קצין עדתו , למרות מספרם הקטן , והוא הערב על קהלם ... עליו לכנס את בני חבורתו , וביכולתו לקבץ את פזוריהם . כל החלטה שלו — דיבור מוסכם להם / בחיי היומיום , ובעיקר בזמן שהיה להם מגע או קשר עין עם שכניהם המוסלמים , ביקשו היהודים שלא להיבדל מהם במנהגם . בה בשעה , בבתיהם ובתוך הקהילה תפקדו יהודי השכונה כבני עדה דתית בעלת מסורות ונורמות ייחודיים . נוסף לכך , לנוכח הרכבה ההטרוגני של הקהילה היהודית המקומית שמרו רבים מבניה על מסורות ומנהגים שנשאו עמם ממקומות מוצאם . הרכב הטרוגני זה התבטא , בין השאר , בקשת רחבה של שפות זרות שבהן שלטו יהודי המקום . כך ניתן היה לאתר , בנקל , בקרב יושביה היהודים של השכונה רבים השולטים בערבית . בלדינו , ביידיש , באיטלקית ובצרפתית . מראה שכונת היהודים המראה הכללי של שכונת היהודים מאז ייסודה ועד למאה ה 9 ו עבר תמורות מעטות בלבד . במשך מאות שנות קיומה כללה שכונת היהודים מספר רחובות ראשיים ו הם חצו את השכונה לאורכה ונבדלו מהרחובות המשניים ברוחבם הגדול יחסית ובמראם . אל הרחובות הראשיים התנקזו עשרות רבות של סמטאות , שאופיינו בחוסר ארגון וסדר . בדומה לשכונות אחרות בקהיר שלפני המאה העשרים , גם לשכונת היהודים היו שערי כניסה ויציאה , אשר נסגרו לתנועת העוברים והשבים בשעות הלילה ונפתחו מחדש עם
|
|