|
|
עמוד:5
וכותב גם הכומר הגרמני שולץ , שביקר בא ^ בשנת : 1851 בירושלים מחממים את הבתים באמצעות פחם עץ , שמפיקים בחברון מאלונים קוצניים דקים ומשורשי שיחים . ( E . W . Schulz , Reise in das Gelobte Land , Mulheiman der Ruhr , 1853 ) פינות מיוערות דומה כי אין המחשה טובה יותר לתיאורים דלעיל מכבשן הסיד הפעיל , שעשן מיתמר מכיפתו , הנראה בציור הנוף של עמק ברכה ( הנשקף מגוש עציון דרומה , ( כפי שהוא מופיע באלבום הציורים Picturesque Palestine של וילסון ( משלחת הסקר הבריטי ) משנת . 1880 שיחי הבר המצוירים בסמוך לכבשן הסיד עתידים היו מן הסתם 'לעלות למוקד' בעירתו של הכבשן , שדרש עוד ועוד חומר הסקה ... נראה כי על אף החיסול האינטנסיבי של החורש הטבעי , נותרו עדיין במחצית השנייה של המאה התשע עשרה פינות מיוערות , שיד הכורת טרם הגיעה אליהן . וכך , בעוד שההולך בדרך הראשית התרשם כי לא נשארו אלא שרידי חורש דלים , הרי מי שסר לפינות מרוחקות מ'דרך המלך' עדיין זכה למראות ירוקים יותר . חוקר הטבע הנודע , הכומר טריסטראם , מתאר בדרכו מחברון לירושלים בחורף שנת : 1864 עופות הידועים לנו מאנגליה-- הם עתה לכאורה התושבים היחידים בהרים הללו , שהוחזרו לשממת בראשית , אך לא התכסו שוב ביער בראשית , ובמקום כרמי גפן חית מדורגים ועצי תאנה מכסים אותם אלונים ננסיים , עצי יער ואלות המסטיק---( הנרי בייקר טריסטראם , מסע בא ^ ישראל , יומן , 1864-1863 ירושלים תשל"ה , עמ' ( 299 קרוב לחמישים שנה אחריו , בשנת , 1908 רושם החוקר הארץ ישראלי אהרון אהרונסון , ראש מחתרת ניל"י לימים , ביומנו את פרטי מסעו מירושלים דרומה , ובתארו את אזור גוש עציון דהיום הוא כותב : בחגוי הסלעים אלונים המתאזרים ללחום בשממה . ( אהרון אהרונסון , צמח מעבר הירדן , זכרון יעקב , 1940 עמ' ( 76 ולעומתם , החוקר הצרפתי ויק טור גרן , שסייר psn שמונה פעמים בשנים , 1888-1852 בתארו סיור ממערב למושב אלעזר דהיום , כותב : בשעה תשע וחמש עשרה דקות המשכנו את דרכנו מערבה ועלינו על הר מכוסה אלונים , אלות וקטלבים . בשעה תשע ושלושים דקות הגענו לבמה רמה ותכף ירדנו ממנה לאורך גיא עמוק מאוד מימיננו , הקרוי ואדי בית זקאריא [ הכוונה לנחל הקרוי
|
|