|
|
עמוד:4
הגבול בין הפרובינציות של ירושלים ושל חברון , כמו גם בין הימן לבין הקיס . כאן נעצרנו לחמש דקות . בית זכריה נראתה עתה לפנינו על גבעה בולטת או תל , מפרידה בכך בין שני עמקים עמוקים , קשורה לשטחים הגבוהים שמדרום על ידי ' צוואר' צר בין שתי הפסגותשבראש העמקים . זה ממשיך לוואדי מוסור למטה . ירדנו , חצינו את ה'צוואר' וב 9 . 05 הגענו לראש התל . באוכף ובכל זמן העלייה היו הרבה אבנים מסותתות , חלקן גדולות , מונחות שבורות או בתוך קירות או יסודות . הפיסגה שטוחה , לא פחות מ 3-2 אקר 12-8 = ] דונאם . [ יש שם כמה בורות מים עתיקים , שברי עמודים , ולכיוון צפון מזרח שתי מערות קבורה . יש שם ולי = ] קבר מקודש ] עתיק מתחת לעץ , הנקרא אבו זברי . באותו זמן היו שם במה משפחות שבאו הנה לעתים . האדמה מסביב היתה מעובדת בידי משולם מארטס , במגמה לזרוע שם כותנה . ( cotton Sea island ) ( E . Robinson , Later Biblical Researches in Palestine , London 1856 , p . 283 ) מדברי רובינסון עולה כי 'נקודת הציון' הבולטת ביותר בנוף גם במחצית המאה התשע עשרה היה 'האלון הבודד , ' שהפך לימים לסמל השיבה והתקומה של גוש עציון ומקור שמו של היישוב אלון שבות . בערבית נקרא העץ 'בלוטת ירזה' וכך הוא מוזכר גם בדו"ח של משלחת הסקר הבריטי של אדץ ישדאל n ) , ( P . E . F . שסקרה את האזור באמצע שנות השבעים של המאה התשע עשרה . וכן בתיאורי נוסעים נוספים . אין פלא כי האלון הבודד משך את תשומת הלב באותם ימים . חוסנו , גובהו ורוחב נופו מרשימים אף היום את כל המבקר בגוש עציון . אלון זה שרד מחורש טבעי שכיסה את פני האזור , והגיע לגיל מופלג משום קדושה שמייחסים לו ערביי הסביבה . נוכחותו בנוף בולטת , לנוכח העדר עצי בר נוספים , כתוצאה מהשמדת החורש הטבעי בתהליך ממושך שהואץ במאה התשע עשרה . תושבי ירושלים ובית לחם מצפון , תושבי חברון מדרום ועמהם כפריי הסביבה תרמו יחדיו להאצה זו . מעיר על כך הנוסע הגרמניזטצן , מסעות מחלוצי המחקר המדעי של אדץ-ישדאל במאה התשע עשרה , שערך בא ^ ובסביבותיה בשנים : 1807-1805 בית לחם מקבלת עצי בנייה והסקה מההרים שמדרומה בדרך לחברון , במרחק כשלוש שעות . מוצאים שם עצי אלון , אורן , אלה ואחרים . לולא ההרס שגרמו הערבים , האש , הגמלים , העזים והגרזן — אפשר היה לטפח כאן יער . ( U . J . Seetzen , Reisen durch S /' r / en und Palestina , Berlin 1854 / 55 , Vol . 2 , p . 42 ) ומוסיף חוקר הטבע הגרמני שוברט , שסייר pxn בשנות השלושים של המאה הקודמת : עצי הסקה לבתי המלאכה לזכוכית בעיר חברון מביאים משרידי יערות ממרא , שעומדים היו להיכחד . עציהם אמנם אינם ענפים ומצלים כבאירופה , אלא דלים יותר , אך יש שטחים נרחבים במזרח ובצפוךמזרח הרי חברון ועד ים המלח וסביבות תקוע . p . 425-6 ) ( G . H . Schubert , ^ e / se in dasMorgenlandin denJahren 1836 und 1837 , Erlangen 1838 , Vol . 2 ,
|
|