|
|
עמוד:9
מבוא בחיבור זה בכוונתי לנתח את המסה 'איש ההלכה' לרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ( להלן : הרי"ד ) מבחינה מבנית-ספרותית ומבחינה תוכניתפילוסופית . הניתוח המבני-הספרותי מושתת על תופעה בולטת לעין בקריאת 'איש ההלכה' - ניגודים וסתירות מכוונים וסגנון כתיבה מורכב ולעתים גם פתלתל . אפשר לראות בחיבורי זה פירוש ל'איש ההלכה , ' אך באותה מידה הוא מציג ניתוח תמטי של כתביו המוקדמים של הרי"ד בכללם . הגותו של הרי"ד הנידונה כאן מתפרסת על פני השנים . 1944 -1931 שתי הנחות יסוד עתידות להיחשף מתוך ניתוח 'איש ההלכה : ' א . הלכה . המונח הלכה בחלקו הראשון של חיבור זה איננו מבטא הלכה מעשית , כלומר אורח חיים דתי מעשי . על כן פסיקת הלכה והוראה , דרך משל , אינן נכללות במונח זה . המונח הלכה משמעו אך ורק דרך הלימוד שנהגה בישיבות הליטאיות ובשושלת בריסק במיוחד ' ) לומדות . ( ' הווי אומר , מונח זה משקף תהליך מתודולוגי שבו תלמידי החכמים מנתחים שורה של חוקים הלכתיים תאורטיים ( כפי שהם מתנסחים במשנה תורה לרמב"ם , דרך משל , ( מפרקים אותם ליסודותיהם ויוצרים אותם מחדש כמבנים משפטיים אידאליים ' ) חילוקים . ( ' תהליך זה משמעו , למעשה , בנייה מחדש של החוקים ההלכתיים בהכרת הלמדנים . החיבור 'איש ההלכה' מתאר את ההכרה והתודעה המיוחדות שצמחו בקרב הלמדנים משושלת בריסק ( ר' חיים סולובייצ'יק , ר' יצחק זאב סולובייצ'יק [ הגרי"ז ] ודומיהם . ( ההלכה המעשית ( פסיקת הלכה ) נדחקת לתחום החושי-האיכותי , שאיננו נתפס בעל ערך בעיניהם ואיננו מעורר את עניינם . מאחר שאין מדובר במובן הרגיל של הלכה , מערכת הצירים של הכרת איש ההלכה ושל תודעתו ניתנת לתיאור במונחים פילוסופיים אך ורק בהתאם לגישה הנאו-קאנטיאנית של הרמן כהן , ולא על פי הפילוסופיה של הדת . בחלק השני של 'איש ההלכה , ' בעיקר בהקשר מוסרי-אסתטי ואסכטולוגי , ניתן להוסיף למשמעות המונח גם הלכה מעשית , אך גם שם אין מובן זה דומיננטי . המובן המופשט והאידאליסטי
|
|