|
|
עמוד:40
בנייה ממלכתית רומית בארץ ישראל רישומה של פעילות הבנייה הממלכתית הרומית כארץ ישראל , כבחלקי הקיסרות האחרים , היה חזק ביותר . רומא הקדישה מחשכה ומאמץ רב לאירגון המינהלי והחומרי של הפרובינציות הנכבשות ולרווחת תושביהן . השלטון הרומי ראה בכך מעין מחויבות או שליחות , ואפילו בסיס מוסרי , והם שעמדו ביסוד מאמציה הנמרצים להשליט בעולם את pax Romanian ( אלא אם כן 'חטאו' הפרובינציות והתמרדו בה ) בבחינת 'חסד תטה לנכנע וחרב נקם למורד בך' ( וירגיליוס , איניאס ו , . 850 בתרגום ש' דיקמן . ( בידינו עדויות ספרותיות וכתובות רבות המספרות על מעורבותם של השלטונות בייסוד ערים , בהקמת בנייני ציבור ובהתקנתם של בתי מרחץ ומבני בידור מונומנטאליים . מעורבות זו באה לביטוי בהקצבת כספים מיוחדים אם כמתנת הקיסר , אם כמתנה של אחד ממקורביו או בדרך הרווחת ביותר — היתר להועיד חלק מהכנסות הפרובינציה ממסים לפעולות פיתוח באותם המקומות . לא אחת אנו שומעים על יחידות הנדסה של הצבא או הלגיונות שנחלצו להקמתם של מפעלים אזרחיים . בקרב תושבי הפרובינציות נתפסה הבנייה בכלל כיצירה רומית , ורבים , כנראה , הסכימו עם דברי רבי יהודה ( בבלי , שבת לג , ב ) 'כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים , תקנו גשרים , תקנו מרחצאות . ' קסדות רומיות מראשית המאה השנייה לספירה , שנתגלו בהר חברון , ידור עס חלקי שריון נוספים . ייתכן שהיו בשימוש של חיילי הלגיון העשירי ששהו במקום בימי מרד בר בוכבא . למעלה 1 קסדת מעעדים טקסית של פרש רומי . בעמוד ממול : קסדה של חייל לגיון עם מגיני לחיים . הקסדות עשויות ברזל עם עיטורי ברונזה . s . s . Weinberg , Amike Kunsi , 22 ( 1979 ) Pis . 23 , 26
|
|