|
|
עמוד:4
2 האלהים ) ' וגם בכוחות הטבע ( יהושע ג' טו וכר : וכבוא נשאי הארון עד הירדן וכך ויעמדו המים הירדים מלמעלה וכוי והירדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו ) ובאלוהי הגויים ( שמואל א ד" ג : והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון ה , ( ' י כאן זובחים זבחים לפני האלוהים ( שמואל ב ו' יד ; מלכים א ח' ה ) ומזים לפניו את דם הזבח ( ויקרא טז , יד וכוי , ( וכך 'עם ארון האלהים' לפני הארון' ( שמואל ב ו , ד ) פירושו ממש 'לפני ה" ( שם פס' ה . יד . ( כשבא הארון אל המחנה , אומרים : 'בא אלהים אל המחנה' ( שמואל א ד , ז , ( ועם הארון שנשבה יוצא כאילו האלוהים עצמו בשבי הפלשתים ; והרבה כאלה . היכן היה — כפי השקפת בני ישראל בימי הקדם — מקום והאלוהות , שנחצבה כקשורה בארון' וכיצד עלינו להבין באופן זה את תפקיד הארון ככלי שבפולחן ? בחיפוש האלוהות הנסתרת הזאת עלתה במחקר המקרא בגלגוליו אפילו השערה — תפלה — זו , שלא מעטים הלכו אזוריה , שהייתה אלוהות זו טמונה בתוך עצם הארון הסגור , ברעיון בלבד' או אפילו למעשה' כאילו היו האבנים השמורות בתוכו בעיקרן אבגי פסילים' או אף דמויות של אל אחד או של אלים אחדים . ואכן גם השערה זו' גם היא עומדת בניגוד מוחלט לידיעות' שנשמרו לנו על צורח הארון ועל תולדותיו . כי כל מה שנאמר על הארון בשמות כה' כב , 'ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת' ( והשווה מעין זאת בויקרא טז , ב , במדבר ז , פט , ( וגם השם 'ה' צבאות יושב הכרבים' ( שמואל א ד , ד ; שמואל ב ו , ב ; וכן דהי"א יג , ו , מלכים ב יט , טו = ישעיה לז , טז ; תהלים פ , ב , ( הקשור בספר שמואל במפורש בארון — עם כל ההבדלים שבפרטים — צד שווה בכולם בעיקרון זה דווקא , שהופעת האלוהות קשורה היא לא בארון ממש , המשמש כלי קיבול ללוחות האבן' אלא בכרובים' שהם מעל לארון הסגור' חמחוץ לו . ומשום כף נאמר , למשל , גם בויקרא טז'יג : 'ונתן ( אהרן ) את הקטרת על האש לפני ה' וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות' — בהביטו אל האלוהות , המתגלה מעל לכרובים . לא ! בארון לא היה כל פסל ובל תמונה של האלוהות . ואילו היה כאן פסל , בוודאי אף לא היו מסתירים אל זה בתוך ארון סגור , אלא היו מציגים אותו בגלוי לעיני הרואים , כדרך כל פסל ומסכה בתרבות עמי הקדם . ושוב אתה לומד לכאורה מתוך כינויו של אלוהי הארון כ'יושב הכרובים' כעובדה ברורה , כי כנראה שימש הארון עם הכרובים גם בכיסא , שהאלוהות הבלתי נראית כאילו יושבת עליו . וכשם שהבנת הארון ככלי קיבול ללוחות העדות נסמכת על מסורת המקרא , כך נסמך גם הפירוש החדש של הארון ככיסא — פירוש שהלך ורווח בדעות החוקרים בראשית המאה הזאת — גם הוא על מסורת הכתובים . כי אם 2 עי' בהמשך בפרשה מיוחדת על פרטי הסיפורים האלה .
|
|