|
|
עמוד:38
ח . פולמוס של קיטוס בשנים 117-115 התקוממו היהודים בתפוצות במסגרת מרד בעל היקף צבאי וגאוגרפי רחב ביותר . המרד הקיף את קיריניקה , מצרים , קפריסין והגיע עד מסופוטמיה . במרד היו שזורים תגרות שהתפתחו למלחמות בין היהודים 104 תוס / בבא מציעא יא , כד-כו . עמי . 397 י 10 בבלי , בבא מציעא קיח , ב . ביטוח הדדיים של כלי העבודה : 'כל מי שאבדה לו ספינתו נעמיד לו ספינה אחרת " . ' יש שההתארגנות כללה בעלי מקצוע שונים הקשורים בביצוע עבודה משותפת , כגון המקצועות הקשורים לבנין החל מן החוצב עד לחמר , כתף , בנאי ואדריכל . " 15 איגודי אומנים , כשלעצמו אינו חידוש , אולם נראה שבתקופה זו לא רק הוקמו מחדש האיגודים , אלא גם התרחבה המסגרת הארגונית . _כמלפני החורבן כן גם בימים אלו מהווה החקלאות את הבסיס העיקרי של חיי הכלכלה . מסתבר שחיי החקלאות חזרו תוך דור אחד לתקנם . רוב ישראל התפרנס מן הקרקע וסתם עובד בארץ ישראל הריהו חקלאי . מטעים רבים שסבלו מן המלחמה נשתקמו ואף נטעו מטעים חדשים . יתר על כן , הידע החקלאי התרחב והשתכלל . גם התעשיה בארץ שקשורה בעיקרה בעיבוד התוצרת החקלאית התרחבה י עובדי האדמה ראו ברכה בעמלם והמקורות מעידים על אזורים שונים בארץ המצטיינים בתוצרתם המשובחת . ובהקשר לכך נמצא המסחר ער ותקין . התחבורה היבשתית והימית לאורך החופים ובפנים הארץ פעלה כתקנה ותוצרת חקלאית הועברה ב'חמרת' וב'שיירה' בשווקי הארץ ובאזורים הסמוכים . בניגוד לימים שלאחר בר כוכבא או לימי האנארכיה במאה השלישית אין למצוא בספרות התקופה טרוניות והבעת כאב על המצב הכלכלי הקשה . עדויות רבות ומגוונות מצטרפות לכלל תמונה של מצב כלכלי שפיר , ונראה שכבר לקראת סופה של המאה הראשונה היה המצב הכלכלי תקין למדי . בימי הקיסרים האנטוניניים נסתעפה מאוד מפת הכבישים בארץ , נבנו גשרים רבים שמהם נהנה היישוב היהודי במישרין ובעקיפין . בשנת 106 סופחה הממלכה הנבטית אל הקיסרות הרומית ושנים אחדות לאחר מכן ( 111 ) החלו בסלילת הדרך שחברה את דמשק עם עקבה . בדרך זו עבר חל ק גדול של סחר החוץ עד חצי האי ערב והמזרח הרחוק . נהנו מכביש זה אף הערים לאורך הדרך ובתוכם היישובים היהודיים והציבור היהודי בערים היווניות שכעבר הירדן המזרחי . במיוחד ראוי להדגיש את גידולו של היישוב היהודי בעקבה , היא עציון גבר המקראית , ובעיר היוונית גרסה ( גרש . (
|
|