|
|
עמוד:34
קרובה להלכות אלו היא ההלכה , שאנו שומעים עליה רק בדור שלאחר החורבן ש'אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל , ' שכן הבהמה הדקה הנזקקת בעיקר למרעה משחיתה את האילנות הורסת את המדרגות החקלאיות בהרים וממעטת את יישוב הארץ . גידול הבהמה הדקה הוגבל לאזורי המדבר , מקום שאינה גורמת נזק ואינה פוגעת בעובד האדמה ובחקלאות . בדור יכנה נקבעו גם הסדרים להקל את הסבל בשנות השמיטה ונקבעו קופות שבהם ריכזו את פירות האילן הגדלים כשנת השמיטה . לפי ההלכה שבתורה והנוהג בימי הבית , היו הפירות הפקר לכל וזכו בהם הזריזים ואולי אף האלימים שבהם , אולם ריכוז הפירות והסדר חלוקתם היוו כמוכן הקלה רבה בשנת השמיטה . סידור זה היה בניגוד לדעת בית שמאי שהורו כי אין לעשות כל הסדרים כפירות של שנת השמיטה , והיו בין החכמים הנוטים לדעת בית שמאי שטענו נגד פגיעה בנהגים המקובלים . בדור יבנה נקבע הפילוג בין היהדות והנצרות . הפרדה גמורה נסתמנה לא רק בין היהדות לנצרות הפאגאנית אלא אף בין היהדות , לנצרות היהודית . עד לחורבן הבית התקיימו היהודים הנוצרים בתוככי העם היהודי , אבל במשבר החורבן התגלעו יסודות הפירוד . הנוצרים לא נטלו חלק במאבק הצבאי נגד הרומאים , לא היו שותפים לתחושת האסון ואף לא , חלקם לפחות , לתקות הגאולה , שכן לדעתם הגאולה באה עם ביאת משיחם . רבים מהם ראו בחורבן המקדש והעיר ירושלים אות לאמיתותה של הנצרות ולהגשמת דברי ישו ונבואותיו . היו אף שטענו שעם חורבן המקדש וכעולם של מצוות רבות , פג תוקף כל המצוות ועברה שעתה של היהדות . זרמים נוצריים אלו נסתייעו בחורבן המקדש לביסוס אמונתם והפצת דתם . חכמי יכנה פעלו בדרכים שונות להגברת החיץ כין היהודים לנוצרים עד כדי הפרדה גמורה בין היהדות לנצרות . מגמה זו בולטת בתוספת שנתוספה באחת הברכות של תפילת שמונה עשרה הנאמרת שלוש פעמים ביום והמדגישה את הנתקותם המוחלטת מן היהדות והרחקתם מבית הכנסת היהודי ומן העם היהודי . המסורת התנאית מוסרת על הכרעות רבות בעולמה המחשבתי וההלכתי של היהדות אשר נקבעו ביבנה עצמה , או בדור יכנה , וכמה מהן קבעו את דרכה של היהדות לדורות . כאחד מכינוסי החכמים , כנראה בדור שלאחר רבן גמליאל , נקבע שתלמוד קודם למעשה לפי שהתלמוד מביא לידי מעשה . 84 החלטה חשובה אחרת 81 משנה . בבא קמא ז , ז . 82 משנה . שביעית ד , ב ? וראה שי ספראי , 'מצוות שביעית במציאות שלאחר חורבן בית שני , ' שמטה מקורות הגות ומחקר , ירושלים תשל"ג , עמ' 83 . 133-126 בבלי , ברכות כח , ב ; ירוש , ' שם פ"ד , ח ע"א . 84 ספרי עקב מא , עמ' 85 ומקבילות רבות .
|
|