|
|
עמוד:33
ה . תקנות והכרעות כדור יבנה מעשים אלה כרוכים בצורה זו או אחרת בשמו של רבן גמליאל . אולם בנוסף להם נתקבלו בדור יבנה שורה של תקנות והכרעות שאינם מתקשרים במקורות כשמו של רבן גמליאל ויתכן שנתקנו ונתקבלו בימי רבן יוחנן כן זכאי , או כשנים שבין מות רבן גמליאל לתקופת המרד , ימי פעילותם של רבי אליעזר , רבי יהושע , רבי אלעזר בן עזריה , רבי טרפון ורבי עקיבא . בין תקנות אלו מן הראוי להזכיר תחילה את האיסור למכור קרקעות , עבדים ובהמה גסה לנוכרים . בימי הכית לא נודעה הלכה זו ורק בשנים שלאחר החורבן אנו קוראים על איסורים אלו בצורות שונות ותוך הקפדה רבה ; 'המוכר עבדו לגוי או לחוצה לארץ יצא בן חורין " , ' וקנסו את המוכר לפדותו : 'אפילו מאה בדמיו ויוציאנו לחירות ' . ' היה באיסורים אלו גם מניע דתי — לבל יעשו עבודה בשבת בבעלי החיים או בעבד ; והרי העבד הנמכר לגוי מפקיעים אותו מן המצוות כשם שמפקיעין את הקרקע מכל המצוות הקשורות בעבודת האדמה . אך היה בכל האיסורים גם גורם כלכלי לאומי : 'לא תחנם' — לא תתן להם חניה בקרקע . ' לצד איסור זה טיפחו חכמי הדור את הרעיון של פדיון הקרקעות והעבדים . ולא רק בצורת קנס כשהאדם מכר את אדמתו , אלא גם כשהמלכות הפקיעה את הקרקע נדרש האדם להשתדל לפדות את הקרקע שהיתה אחוזת אבותיו . החזקת הקרקע בידי ישראל ורכישת קרקע יהודית מידי הנוכרים הפכו לערך חשוב בעולמה של היהדות . כשהזדמנה קנית בית בשבת התירו לעשות זאת אפילו בשבת ו 'והלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו = ) שטר מכירתו ) בשבת ... משום ישוב ארץ ישראל " . הלכות רבות אשר ראשיתן בימים שלאחר החורבן נקבעו משום ישוב ארץ ישראל ' 10 וכולן מכוונות לעודד ולטפח את גאולת הקרקע הנטיעה והבניה בארץ . 75 משנה , גיטין ד , ו . 76 בבלי . גיטין מד , א . 77 בבלי . עבודה זרה כ . א ; ידוש , ' שם פ"א , מ ע"א . 78 משנה , דמאי ו . ג ופירוש המשנה בשני התלמודים ; ירוש , ' שם _פ"ו , כה ע"ג ; בבלי , בבא מציעא קא , א . 79 בבלי , בבא קמא פ . ב . 80 משנה , ערכין ט , ח : תוס , ' שם , ה , יט , עמי 551 ועוד הרבה . כל עוד _היתה השפה היוונית מובנת ובשימוש העולם העתיק . מעשה תרגום עקילס והחדרתו לחיי _בית הכנסת מעיד על התנופה הרבה בפעילותם ועל הארגון הרחב והשפעה שחכמי יבנה זכו לה בארץ ובתפוצות .
|
|