|
|
עמוד:31
בשנים , 115-96 עד לימים הסמוכים לפולמוס של קיטוס , אם כי בכל המסורות על פולמוס זה אין הוא נזכר כלל . רבן גמליאל נפטר אפוא בעת שלום , נקבר והוספד כהלכה בימי רגיעה . השינוי הבולט במעמדו של העם היהודי בארץ היא ההכרה הרשמית של השלטונות בסמכויותיו של הנשיא העומד בראש המוסד הציבורי והמשפטי — הסנהדרין . הזכרנו כבר את רבן גמליאל שהלך לקבל את הסמכות מן הנציב הרומי שבסוריה , שלפניו הובאו הבעיות החשובות . מסורות ארורות מספרות על שליחים אשר המלכות שלחה לבדוק את טיבו של המשפט העברי בדיני ממונות " , והדבר בוודאי קשור בסמכות המחודשת של בתי הדין היהודיים לדון בדיני ממונות ונזיקין . מימי רבן יוחנן בן זכאי אין בידינו עדויות על קיום מערכת משפט עברי עצמאי , ולא מצינו שרבן יוחנן עוסק הלכה למעשה בדיני ממונות . לעומת זאת מרובות המסורות על דיני ממונות בימי רבן גמליאל , ועל מעשים שהובאו לפניו ולפני חכמים אחרים בבתי הדין שלהם " . מצאנו גם מאבק על ההכרה והזכות הרשמית לדון דיני ממונות , 64 ודברים של חכמים המעודדים לפנות _לבתי הדין היהודיים ואוסרים על ההליכה לערכאות של גויים . בדור זה יש תחייה גדולה של המשפט העברי , אם בתחומים עיוניים ואם בעיצוב מסגרות ההלכה המעשית . המערכת המשפטית היהודית העצמאית הפכה להיות אחת מיסודות האוטונומיה היהודית ומסימני ההיכר שלה בתולדות העם היהודי בארץ ובתולדות היהודים בתפוצות לדורותיהם . בימיו של רבן גמליאל סיגל לעצמו המרכז ביבנה את רוב התפקידים והסמכויות . מטעם הנשיא והסנהדרין נשלחו שליחים לערי אד - _^ _ישדאל , ויש שהנשיא עצמו בלוויית כמה מראשי הסנהדרין , היה יוצא לסובב בערי הארץ : 'מעשה בשגביון ראש בית הכנסת של אכזיב שלקח כרם רבעי מן הגוי בסוריא ונתן לו דמיו ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר ממקום למקום . ' פעמים אנו מוצאים שראשי החכמים עוברים בין קהילות התפוצות . 67 במיוחד מרובות המסורות על מסעותיהם של הנשיא וראשי החכמים לרומא ' ) וכבר היה רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה 61 ראה לעיל הערה 62 . 25 בבלי , בבא קמא לח , א ומקבילות . 63 משנה בבא מציעא ה , ג ; שם , ד , ג- . בבא בתרא י , י ועוד . 64 בבלי , שבת קטז א , ב . 65 ראה מכילתא , ראש פרשת משפטים . 66 תוס , ' תרומות ב , יג , עמי 67 . 28 משנה , נגעים יד . יג ; ירוש , ' הוריות פ"ג , מת ע"א ,
|
|