|
|
עמוד:9
מבואות החרמון והגולן גבולות וגיאומורפולוגיה ' . 4 החרמון - גבולות התרוממותו הענקית של קמר החרמון מעל השטחים שלרגליו מגדירה את גבולותיו באופן חד וברור : א . מורדותיו הדרומיים - מזרחיים גובלים במישורי הבזלת של אגן דמשק . ב . עמק נחל שניר - החצבאני , והמשכו הצפוני - מזרחי - ואדי אלפטר , מתווים את גבולו הצפוני - מערבי של הרכס , עד לאזור סכר קרעון שבבקעת נהר הליטאני . מכאן והלאה , לצפון - מערב , גובלים מורדות החרמון בבקעת הליטאני - עד כביש בירות - דמשק . ג . בדרום מתווה עמק נחל סער , היורד ממסעדה למעיין בניאס , את הגבול שבין החרמון לגולן . מבניאס נמשך הגבול לאורך קו המגע שבין מורדות החרמון למישורי א - נחילה והכביש מצמת שיאון לכפר העלוי אלע ' ג ' ר עובר לאורך קו הגבול הזה . ד . גבולו הצפוני - מערבי של החרמון עובר באכף המבני של ואדי א - זבדאני , המפריד בין רכס החרמון לרכס הרי מול הלבנון . שטחו של החרמון בתחום ישראל הוא כ - 50 קמ " ר . הוא מתנשא לגובה מרבי של 224 , 2 מ ' במצפה שלגים , שהוא הנקודה הצפונית - מזרחית הקיצונית בחרמון הישראלי , על גבול סוריה . גיאומורפולוגיה שלושה גורמים עיקריים עיצבו את נופו של החרמון : הטקטוניקה - תהליכי קמוט ושבירה , המסלע והאקלים . טקטוניקה . תנועת הלחץ האופקית שיצרה את קמר החרמון קימטה והרימה את שכבות ההר לגובה של אלפי מטרים . כך נוצר אחד האלמנטים עזי התבליט בכל הארץ - רכס ענק המתרומם בשיעור 000 , ו - 500 , 1 מ ' מעל סביבתו , כששכבותיו הגירניות נטויות בזווית חריפה ביותר למזרח ולמערב . הקמוט האינטנסיבי הזה של החרמון לווה בתהליכי שבירה , התורמים אף הם לעיצובו של החרמון - עמקו העצום של נחל שיאון , והמשכו הלאה לצפון - מזרח בבקע של בעמוד ממול , שרידי יישוב יטורי בהר סנאים
|
|