|
|
עמוד:9
מבואות שומרון גבולות וגיאומורפולוגיה גבולות הרי שומרון , יחד עם הרי יהודה שמדרום להם , הם הקטע ההררי הרצוף הארוך ביותר בשדרת ההר המרכזית של ארץ - ישראל . רצועת הרי שומרון , הנמשכת מאזור הגלבע בצפון - צפון - מזרח ועד לאזור שמצפון להרי ירושלים בדרום - דרום - מערב , היא גבוהה מבחינה טופוגרפית ( רום של עד 1,026 מ') ; אורכה כ - 80 ק"מ ורוחבה 45 - 50 ק"מ . להרי שומרון גבולות ברורים ומובהקים : במזרח - בקעת הירדן ; במערב - מישור חוף השרון , בקו ברקאי - טול - כרם - קלקיליה - נחשונים - נחל - מודיעים ; בצפון - עמקי הצפון , בקו מגדו - ג'נין - יזרעאל - בית - אלפא - שדי - תרומות ; ובדרום - נחל כפירה , המפריד בין הרי גפנה שבדרום שומרון ובין הרי ירושלים . גיאומורפולוגיה כמה גורמים קבעו את התמונה המורפולוגית של הרי שומרון : הטקטוניקה - תהליכי קמוט ושבירה , הליתולוגיה - מגוון הסלעים המכסים את השטח , והאקלים . אפשר להבחין בהרי שומרון בשלוש חטיבות מורפוטקטוניות עיקריות : הקמר המזרחי - קמר ירושלים ; הקער של שכם , הנמשך מג'נין עד אזור סלפית , הסמוך לאריאל ; הקמר המערבי - קמר אם - אלפחם - ענבתא . הקמר המזרחי . זהו המבנה המורנולוגי - גיאולוגי הראשי של הרי שומרון , והוא עובר , כאמור , דרך הגלבע , הר גדיר , ג'בל טמון , הר כביר , ראמאללה וביתוניא , אל מעלה החמשה ונס הרים שבתחום הרי ירושלים . לקמר זה נטיות גיאולוגיות חריפות באגפיו . בולטת הנטייה בת 40 מעלות בנחיתה מאזור הר כביר לעבר הבקעה הסינקלינלית של שכם , וכן הנטייה מזרחה לעבר בקעת הירדן . קמר זה אינו רציף . תהליכי שבירה לרוחבו פרסו אותו לגושים מבודדים - גושים נטויים גבוהים , כגון הר גדיר , ג'בל טמון והר כביר . הרים אלה הם דוגמה מרשימה לתופעה זו , פרי גזירת הקמר לרוחבו בקווי ההעתק בעמוד ממול : כרמי זיתים ושקדים בערק אלברין שבשומרון
|
|