|
|
עמוד:12
מפותחת באזור . באזור זה נמצאים גם כמה עמקים קטנים חסרי ניקוז חיצוני . כאן הוקם שדה התעופה עטרות , שהוא היחידי בכל שדרת ההר המרכזית של ארץ - ישראל . מערב הר בית אל בנוי שלוחות ארוכות , בעלות מדרון מערבי תלול , הצונחות אל השפלה בכפיפה עזה . תבליטן חריף , וקשה לתחום קו גבול נופי ברור בינן ובין הרי גפנה שמצפון להן , או בינן לבין השלוחות שמדרום להן , מהרי ירושלים מערבה . הרי ירושלים הם שטח דמוי אכף , שנוצר במפגש קמר ראמאללה וקמר חברון . אזור זה נמוך משאר חלקי הרי יהודה : רומו הממוצע כ - 650 מ'ושיאו קצת יותר מ - 800 מ'. הוא בנוי שלוחות ארוכות , דמויות אצבע , הנמשכות מקו פרשת המים שבאזור ירושלים לכיוון מערב . הן מופרדות זו מזו בערוצי נחלים עמוקים , ותבליטן חריף מאוד . בקו גבעת - יערים - שמורת - המסרק - נס - הרים יוצרות השלוחות כפיפה עזה מערבה , אל השפלה . במזרח הרי ירושלים אין כמעט רצועה במתית ; גם כאן הנוף מבותר . אופיינית לאזור זה רשת ניקוז שאינה שכיחה בנחלי ההר , שכן כיוונה הוא צפון - דרום - אגן הניקוז העליון של נחל שורק עליון , היורד מהר בית אל דרומה , ואגן הניקוז של נחל קדרון העליון , שהוא נחל שנשבה בעבר באפיק הראשי של נחל קדרון . להרי יהודה אופיינית התופעה של הסטת קו פרשת המים מזרחה . הסברה המקובלת על החוקרים היא שבעבר הגיאולוגי היתה חפיפה בין ציר הקמר , שהוא קו פרשת מים גיאולוגי , לבין השיאים הטופוגרפיים של השטח , שהם קו פרשת מים עילי . אך קמר הרי יהודה הוא א - סימטרי , ואגפו המערבי תלול יותר מאגפו המזרחי . היום אין חפיפה כזו , והשיאים הטופוגרפיים של ההר הוסטו מזרחה , למרחק ממוצע של כ - 15 ק"מ משיאו של ציר הקמר . ציר הקמר , כקו פרשת מים גיאולוגי , נשאר קו פרשת מים הידרולוגי , ללא התחשבות בהסטה הטופוגרפית למזרח . תופעה זו מסבירה את שפיעתם הרבה של מעיינות מדבר יהודה , הניזונים מאקויפרים שמקבלים את מימיהם מן המשקעים היורדים ממערב לקו פרשת המים העילי , הטופוגרפי . הר חברון הוא רכס במתי בעל שיפועים תלולים ביותר למערב . במזרחו נמצאים מתלולים לכיוון רמת המדבר , וגבול מעבר אקלימי הדרגתי , אך מהיר , למדבר יהודה במזרח . תחילתו בפסגת הר גלה בצפון , והוא נשען על קמר חברון ויורד במתינות יחסית דרומה עד בקעת באר - שבע - ערד . המעבר מערבה מבמת ההר אל השפלה הוא קצר וחד , ולא בשלוחות תלולות וארוכות , כבהרי ירושלים והר בית אל . צדו המערבי יוצר רושם של מתלול אחיד ומוצק כחומה . תלילותו הרבה של הר חברון יוצרת בו , בחלקים מסוימים , מבנה מצלעות . ההר נפרד מן השפלה בסדרות של עמקי תלם בבסיסו . הר חברון נחלק לשלוש יחידות - משנה : צפון הר חברון , דרום הר חברון וה"ערקוב". צפון הר חברון הוא במה צרה ביותר , שרומה הממוצע כ - 900 מ'ושיאה בחלחול - 1,026 מ'.
|
|