|
|
עמוד:42
שהוא הגבול בין אדום למואב , בעיי העברים . ברשימה זו אין אף תחנה אחת במואב התיכונה בין נחל זרד לארנון , כגון קיר מואב ( גידף , ( הלוא היא בירת מואב , השוכנת ליד ידרך המלך . בכל זאת ברור , כי הכוונה לדרך זו , הואיל והתחנה הנזכרת לאחר נחל זרד היא דיבון , השוכנת ליד הדרך שמצפון לארנון ומכונה כאן בכינוי הנוסף ריבור גד , שהוא כינר אנאכרוניסטי על שם השבט הישראלי שהתנחל באיזור זה . משם המשיכו בני ישראל לאורך הדרך צפונה , אך בסביבת מיךבא פנו מערבה , לעבר ערבות מואב שבדרום עמק הירדן . בכל התקופות שכנו היישובים החשובים של עבר הירדן לאורך _'דרך המלך : ' נוה , קרניים ועשתרות בבשן , רמות גלער , ,, ןוז ויג 5 הה בגלעד , רבת עמון , בירת בני עמון , וחשבון , בירתו הקדומה של סיחון מלך האמורי 1 מידבא וריבון במישור מואב שמצפון לארנון " מךמן וקיר מואב במואב התיכונה ; סלע ובצרה בצפון אדום . משם יצאו שני סעיפים , שחצו את המדבר ופנו לעבר מצרים ' ( א ) הדרך הצפונית , שעברה במדבר צין ובקדש ברנע והגיעה למצרים ב ' דרך שור' ? ( ב ) הדרך הדרומית , שהתמשכה לאורך הרי אדום דרומה , עברה בסביבת תימן ורקם וירדה אל אילת , קצה הדרומי של הערבה . לאחר מכן חצתה את מדבר פארן , דרך _^ _ ת'מד _י וקלעת א נחל , והגיעה למצרים בסביבת סואץ של ימינו . הקטע של ידרך המלך שעבר במדבר היה אפוא גדול בהרבה מן הקטע של ידרך היםי שעבר במדבר . המחקר הארכיאולוגי של עבר הירדן הוכיח , שלא בכל התקופות היו יישובים פורחים לאורך דרך זו , בניגוד לתמונה הכללית של 'דרך היםי . בתקופת המקרא פרח היישוב לאורך ' דרך המלך' בשני פרקי זמן : בשלהי האלף השלישי לפני סה"נ ובעת התנחלותם של שבטי ישראל , למן המאה הי"ג ועד שלהי תקופת הברזל . בפרקי הזמן הארוכים של ירידה יישובית חיו באיזור בעיקר שבטי נוודים . לא כן בגלעד הצפוני , מקום המיפגש של ידרך היםי וידרך המלךי . מסביבת רמות גלעד צפונה היתה רציפות יישובית כמו לאורך 'דרך היםי . ניכרת בבירור השפעתה של דרך חשובה זו על ייסוד היישובים , פריחתם ורציפותם ההיסטורית . קצרים עוד יותר היו פרקי הזמן של היישוב בנגב , שהצטמצמו לתקופה קצרה בשלהי האלף השלישי ולתקופה שבין המאה הי"א או היי לפני סה"נ ובין המאה הזי לפני סה"נ . ' דרך המלך' שגשגה אפוא במיוחד רק כאשר החבלים לאורכה היו מיושבים . אך גם כאשר לא היה באיזור יישוב של קבע , התחרה נתיב זה עם 'דרך הים , ' ונוודי המדבר השתמשו בו לא רק לנדודיהם , אלא גם להולכת שיירותיהם לשם מסחר והעברת מוצרי חקלאות ומלאכה בין ארצות היישוב . חשיבות מיוחדת נודעה ל'דרך המלך בגלל הסחר עם דרום ערב . בימי המלוכה הישראלית היתה התחרות חריפה בין ישראל לארם דמשק על השליטה על 'דרך המלך , ובכל שעת כושר ניסו הארמים להשתלט על האיזור ( מל"ב י : לג ; טז : ו . ( עם כיבוש דמשק בידי האשורים ירשו הללו גם את השליטה על ידרך המלך . בהמשך למסעות המלחמה על דמשק על פי רוב פלשו האשורים גם לעבר הירדן ולאזורי הערבים . 51 במפת פויטינגר הרומית _3 ) ת 3 ת _86 ת ( 7361113 ? _£ 1111 נקראת א ת מד בשם פאק 313 ) ו . _(?( מסתבר . שגם שמה של תחנה זו בא בתוספת כינוי המדבר שבו שכנה , בדומה לאיל ( ת ) פארן ? במפה האמורה נשתמר רק החלק השני של השם . התפתחות דומה אולי עברה גם על שמה של פיראן שבחלק הדרומי של חצי האי סיני ( וראה להלן , עמי . 160 2 ג ני גליק , עבר הירדן המזרחי , ירושלים תש"ו , עמי 34 ואילך . גג בי מזר , יייסורה של ממלכת ארם ויחסיה עם ישראלי , בימי בית ראשון , עמי = 157-152 כנען וישראל , עמי . 267-245
|
|