|
|
עמוד:17
הכרם , שבו שכנה ךמה המקראית ( יהר יט : לו : ( בקעת בית נטופה , שבה שכנה חנתון ( יהו' יט : יד ) ושמרה על קצהו המערבי של העמק : בקעת תךען , אשר בקצה המערבי נמצא הר הגעש הכבוי הנקרא קךני חטין _, ובקעת יבנאל . ציון הדרך הבולט ביותר בגליל התחתון — פרט להר תבור המבודד — הוא קרני חיטין . בפסגת האתר שכנה העיר הגדולה והחזקה ביותר באיזור — מן הסתם שמש אךם שבמקורות המצריים , הלוא היא אדמה שבנחלת נפתלי ( יהוייט : לו . ( מדרום מזרח לקרני חיטין משתרעת בקעת יבנאל ( יהר יט : לג , ( שדרכה עברה הדרך החשובה ביותר בגליל התחתון , הלוא היא 'דרך התורנים' 7 ) ךב אל חוךנה , ( שחיברה את עמק הירדן עם עמק עכו . לאורך דרך זו שכנו הערים הקדומות החשובות ביותר . יתר חלקי הבקעה היו מיוערים ברובם עד התקופה הישראלית . בין בקעת יבנאל לעמק בית שאן משתרעת רמת הבזלת הנמוכה של נחלת יששכר , שמנקז אותה נחל תבור ( ואדי ביךה ) שבמרכזה . במות המישקעים בה נמוכה , ועל כן היה יישובה דל למדי . האתר המרשים ביותר ברמת הבזלת הוא כוכב היךךן — מן הסתם המבצר הצלבני ץ . _861 \/ 01 גובהו אמנם פחות מ 300 מ ; אך הוא נמצא 450 מ' מעל לעמק הירדן , וממנו יש תצפית נהדרת על צפון הגלעד . ייתכן , כי יש לזהות את האתר עם לרמות שבנחלת יששכר ( יהו' כא יכט . ( באסטילה מצרית שנתגלתה בבית שאן מכונה האיזור כולו יהר ירמות' ( וראה להלן , עמ' . ( 148 בגלל ריבוי הרכסים והבקעות החוצים את הגליל קשה מאוד לעבור מצפון לדרום . הדרכים בגליל עברו רק ממזרח למערב , וחשיבותן לא היתה מקומית בלבד . ( 2 ) הרי אפרים . חבל ארץ זה , שהיה החשוב ביותר מבחינת ההתיישבות , הוא החלק המרכזי של איזור ההר . שבט אפרים , שעל שמו נקרא האיזור כולו , ישב , למעשה , רק בחלקו הדרומי . בחלקו הצפוני התנחל שבט מנשה , שהתייחס על בנו האחר של יוסף . בכורו של יוסף אמנם היה מנשה , אך אפרים הוא שהגביר כוח , כפי שנאמר בברכת יעקב ( ברי מח : יד ועור , ( המשקפת בבירור את התנחלות השבטים בהר המרכזי . מדרום לנחלת אפרים התיישב שבט בנימין , שפירוש שמו 'בן הדרום . ' שבט זה התייחס על אחיו הצעיר של יוסף . בתקופת המלוכה , עם ייסוד העיר שומרון , שונה בהדרגה שמו של האחור כולו , ובמקום אפרים נקרא עתה על שם בירתו החדשה . מבחינה _גיאוגראפית היה שוני רב בין אזורי ההתנחלות של אפרים ומנשה , כלומר , בין חלקו הדרומי של הר אפרים ובין חלקו הצפוני . החלק הדרומי גבוה יותר , ובו רמה הררית . בשיאה , בגובה של 900 מי , מתנשא בעל חצור שמצפון לבית אל . רמה זו , בדומה למרכז יהודה , עשויה אבן גיר מתקופת הקינומן , שאינה נוחה לסחף והופכת לאדמה פורייה של כ 1 ךה רוסה . מכאן צמחייתה העשירה וההתיישבות הצפופה בה אחרי בירוא היערות . דרך האורך העיקרית מתמשכת לאורך קו פרשת המים , שאינו רחוק מן הקצה המזרחי של הרמה . את המדרונים במזרח ובמערב , ובמיוחד אלה שבמזרח , מבתרים אפיקים עמוקים של נחלים רבים , המקשים את המעבר . החלק הדרומי של הרי אפרים הוא אפוא איזור פורה מאוד , שחוצה אותו דרך אורך נוחה ומגינים עליו משני עבריו מדרונים קשים למעבר . הערים הראשיות — כגון מ _^ פה , בית אל ושילדז — שכנו לאורך דרך האורך או בקירבתה ( וראה שופי כא _-.יט ועוד . ( החלק הצפוני של הרי אפרים נמוך יותר ומורכב ברובו מאבן גיר מתקופת האיוקן , שאינה כה נוחה לחקלאות . חוצות אותו בקעות נרחבות למדי מתקופת הסינון , ובימי קדם עברו בו דרכים נוחות לכל הכיוונים . בגלל התעבורה הנוחה הקדים בו תהליך העיור , ובצומתי הדרכים םו אין להוציא מכלל אפשרות , שנחלת אפרים נקראה על שם ההרים ( וראה להלן , עמי . ( 169
|
|