ב. נופי הארץ ואקלימה

עמוד:10

ב . נופי הארץ ואקלימה . 1 התשתית הגיאולוגית הים והמדבר הם הכוחות הבסיסיים שיצרו את סלעי ארץ ישראל ואת אדמתה . סלעי הארץ הם ברובם סוגים שונים של אבן גיר , ששקעו בים בתקופות גיאולוגיות מאוחרות למדי ; תקופת הקנומן , תקופת הטור 1 ן ותקופת הסנון , שהן התקופות האחרונות של העידן השניוני , ותקופת האיוקן , שבה נפתח העידן השלישוני . המבנה של אבן הגיר _הקךקטית מאפשר חלחול מהיר של מים , החודרים לעומק רב , עד הגיעם לשכבת סלע בלתי חדירה , שעליה הם זורמים עתה בזרימה אנכית . רק חלק מן המים האלה נובעים אל פני השטח בצורת מעיינות , בעיקר בשקעים הגיאולוגיים היוצרים את הבקעות . בשל תופעה זו רב היה היובש בימי קרם , שכן רק בעת החדשה נוצלו מי התהום בעזרת משאבות . בתקופת הקינומן , בתקופת הטורון ובתקופת האיוקן נוצרו סלעים קשים , העמידים למדי בפני אירוסיה . מפיקים מהם אבני בנייה מעולות — אחד ממשאביה הטבעיים של ארץ ישראל . מסלעים אלה נוצרת ארמה אדומה חומה פורייה , הטךה רוסה הנודעת של איזור הים התיכון . למרבה המזל מרכיבים סלעים אלה את מרבית הגבעות בארץ ישראל המערבית ובמרכז עבר הירדן , ומכאן פוריותם של חבלי ארץ אלה . לסלעים מתקופת הסינון , לעומת זה , תכונות שונות לחלוטין . זהו גיר רך , שנהפך בקלות לאדמה בלתי פורייה , שצבעה אפור בהיר . אדמה זו נקבובית מאוד , מתייבשת במהירות ואינה טובה לחקלאות . מדבר יהודה מורכב ברובו גיר מתקופת הסינון , ותכונותיו האמורות של הגיר וכן תלילות המורדות שבמזרח הפכו את האיזור למדבר שממה . ואולם , הערוצים מתקופת הסינון נוחים לתעבורה , שכן בסלע הרך נוצר עד מהרה שטח חלק , ללא טרשים , והוא על פי רוב יבש אף בחורף . הסלעים החשופים שלמרגלות הגבעות מתקופת הסינון נהפכו אפוא למעברים החשובים ביותר דרך הגבעות , ובמיוחד הדרכים מן השרון לעמק יזרעאל , כגון המעבר המפורסם ליד מגידו ודךב _^ ל חוךנה שבגליל התחתון ( וראה להלן , עמי . ( 47 עמקי _ארץ ישראל המערבית מכוסים אדמת סחף עמוקה , שנגרפה מן הגבעות . החשובים והגדולים ביותר הם עמק החוף ועמק יזרעאל — ובקיצור : יהעמקי — שהם האזורים החקלאיים הפוריים ביותר בארץ . בחלקו המערבי מכוסה מישור החוף ברובו בחול מן הים , המשתרע על רצועה בת 7-5 ק"מ ויותר . רצועה זו מורכבת בחלקה משכבות קשות של אבן חול — כורכר — ובחלקה מדיונות , המאיימות לכסות חלק הולך וגדל של השטחים המעובדים . במערב הנגב , מקום שם לא נתקלו בהתנגדות , חדרו החולות למרחק של 50 ק"מ ויותר . חלקו המרכזי של השרון מכוסה חול אדום , פרי אירוסיה של מישקעים גיאולוגיים מאוחרים יותר . בימינו זו האדמה _בה"א הידיעה לגידול פרי הדר בעזרת השקיה וזיבול , אךבימי קדם לא הביאה , למעשה , שום תועלת לחקלאות , וברובה נשארה מיוערת עד העת החדשה . צפון הנגב מכוסה ברובו שכבות לס , שאינו אלא אבק רק , שצבעו צהוב חום — מישקע שהביאוהו רוחות המדבר . כאשר מעבדים ומשקים אותה כהלכה , זו אדמה פורייה ועשירה _65 , . 161115316171 1935 ; 1 _^ . ? 1031 ( 1 , 7 ח 0 ו . \\ \> 1 \ 1 > 5 ו 11 115 ח 1€ _0 זוו >\)> 0 / _101€5 ק _0 ז 1 _£ ו _0 ז 51 ? ו / ז 0 . 5 . 613146 , ח ( 10 ח 11 ) 1 0 / 1 )\ 181111 , £ 1 . 0 ק _0 ז 831 )' , 77 !? _0 _£ 0 _^ ס ? , . 16111531601 1943 ; ח 0 //> _01 ? 511 ח 0 ו 1 ו _< 1 £ \/ 011 ח _6 _0 ז 10111 ז $ 1 14-40 . קק 1957 ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא