|
|
עמוד:11b
המקורית עם תרבות " העולם החיצוני " באימפריה רחבת הידיים של האיסלאם , מושפעים בין השאר מן הדוגמה הנערצת של רב סעדיה גאון ומפעלו הספרותי הגדול . המשכיל היהודי ידע שחינוכו לא ישלם אלא בשתיהן . התנאים ההיסטוריים המיוחדים שהתהוו עם הכיבוש הערבי , המגעים הפתוחים עם " העולם " בכל תחומי החיים , ובתחום החינוך והתרבות בכללם , עתידים היו להביא לפריחה המופלאה של תרבות יהודי ספרד - בכל סוגי היצירה של התרבות הכללית כפילוסופיה , אסטרונומיה , רפואה , בלשנות , מתמטיקה וכדומה , בנוסף על היצירה הדתית - לאומית שאף היא פילסה לעצמה דרכים חדשות ומקוריות . וכמו ב"תרבות העולם " הערבית , תפשה השירה מקום מרכזי מאוד גם בתרבות המתחדשת של יהודי ספרד . השילוב ההרמוני בין התרבות היהודית והתרבות הערבית קשור מבחינה חברתית בהתפתחות מעמד תקיף ורב השפעה של יהודים ספרדים אמידים . היו ביניהם מקורבים לשלטונות , פקידים או " שרים", נושאי תארים ממלכתיים רשמיים , סוחרים גדולים ובעלי נכסים רבים . כידוע , מן החורבן הקדום ועד לתקופת ספרד הנהיגו את קהילות היהודים השונות - מכוח סמכותם הרוחנית ומכוח ההסכמה הציבורית - " תלמידי החכמים", גדולי התורה הנערצים בכל דור ודור . בספרד , בפעם הראשונה והיחידה בימי הביניים , עברה הנהגת הקהילות לידי אצולת העשירים . דרכי חייהם , שדמו מאוד לארחות חייה של האצולה המוסלמית השלטת , נעשו דגם - חיקוי לרבים . על פיהם נקבעו ערכי המוסר והחברה ובחסותם התפתחו המרכזים התרבותיים הגדולים של היהודים . בדומה לשועי הערבים קיימו גם " שרי " היהודים " חצרות " מפוארות . השרים משכו אליהם חבורות של משכילים , יוצרים ומשוררים , השפיעו עליהם רוב טובה ותמכו בהם ביד נדיבה . שירת החול - בעקבות השירה הערבית עד לפריחתה בספרד היתה השירה העברית כמעט כולה שירת - קודש . יוצריה , הפייטנים , היו מעין שליחי ציבור , דוברי העם , קולה של עדת המתפללים ; לא על עצמם שרו ולא את עולמם הפרטי ביטאו . אחד מחידושיה החשובים של ספרד היה
|
|