|
|
עמוד:331
הרהורים על קשיי השירה החילונית בעברית אורי ברנשטיין העברית , גם בחילונה המודרני , רוויה כל כך במושגים מקודשים , שלעתים אני שואל את עצמי , האם ניתן בכלל לכתוב שירה חילונית בעברית ? בעיקר בידי אדם כמוני , שהוא חילוני שבחילונים . שהרי גם הוא אינו יכול , למרות כל רצונו , להיפטר מהרובד הסקראלי שהוא כה טבעי לשפה העברית . גם השירה החילונית , האפיקורסית להכעיס , נכתבת , לאמיתו של דבר , כתגובה לשונית למבנה הסקראלי שברקע הלשון העברית , וחרף כל ניסיונותיה – אני חש כי אין היא יכולה להשתחרר מתבנית מסורתית זו . מכאן קשייה של השירה החילונית בעברית . שכן ישנה חשיבות עצומה לדיבור ולכתב באמונה היהודית , בנפרד ובמודגש מאמונות אחרות . הדת היהודית היא היחידה בעולם שהחפץ הקדוש ביותר שלה הוא לוח כתוב . הארטיפקט היקר ביותר , קודש הקודשים , זה שנשמר מכל משמר , הוא לוח שנאמר עליו כי הוא כתוב באצבע אלוהים . הוא , בעצם , הכתב עצמו , המקבל בתוך כך משמעות אימננטית עליונה . לא מה שנאמר הוא המקודש , אלא עצם הכתב . "הלוחות מעשה אלוהים המה והמכתב מכתב אלוהים הוא . " מכאן החשיבות העצומה שיש , לכל מי שכותב עברית , להבנת מסורת זו של דת שיש בה כתב קדוש ודיבור אלוהי לא פוסק . בכל "הברית החדשה" אין האלוהים כמעט מדבר ממש , אבל התנ"ך רצוף בשיחות מתמידות עם אלוהים , שיחות המתנהלות בלשון נוכח , "כאשר ידבר איש אל רעהו . " עברית היא גם שפה שבה "מדברים שיר : " השיר העברי מדובר ומשדיברוהו – הוא הופך לדבר בעולם . העברית היתה בעיקרה שפת פולחן , ובדרך כלל לא דיברו בה בחיי יומיום . היא נועדה לחילופי איגרות בענייני דת , לפסקי הלכה , לליטורגיה , ולא לשפת דיבור . ממילא לבשה העברית צורה מסוימת של מבנים אידיומטיים הנטועים בה מעצם היותה שפה סקראלית וריטואלית . משום ששימשה בדרך כלל בקודש , ממילא היו חסרים בה פעלים , וכינויים ושמות תואר , ואלה חודשו רק לאחר מכן , עם תחיית העברית המודרנית . על חסר זה כיפרו היידיש והלאדינו . היידיש היא שפה עממית כל כך דווקא משום שלא מצוי בה חלק קדוש – משום שהאבסטרקטים הדתיים נשארו תמיד בעברית . כך נחלק העולם לשניים : למעלה ריחפה העברית ששימשה את ההגות הדתית ולמטה היתה היידיש שכמעט לא עשתה שימוש בתבניות סקראליות . אחת הבעיות הגדולות של משוררי יידיש במאה ה20– היתה : איך להגביה את היידיש , ואיך לשנות אותה כדי שתוכל להכיל גם את אותו קטע טרנסצנדנטי שגזלה ממנה העברית . לכן היידיש , מעצם היותה שפה עממית ועסיסית כל כך , משמשת להפליא את שלום עליכם , למשל , אבל משוררים גדולים שיצרו ביידיש חייבים היו לברוא לעצמם כמעט שפה ראשונית ? אני מעדיף יצירה בשפה של האינסטינקט ולא של הידע . על כן אני כותב את השירה שלי בערבית . ומחשבה אחרונה . אני יודע היטב ערבית , עברית ואנגלית , וכן מעט רוסית וצרפתית . ככל שאתה מכיר שפות רבות יותר אתה מכיר אינסטינקטים רבים יותר של בני אדם , אתה מתקרב יותר למרכז העולם , אתה נהיה יותר מעורב , יותר כלל–אנושי , צמוד יותר לרעיונות של שלום , אחוות עמים , קדושת חיים ותרבות , ומתרחק מגזענות , מפנטיות ומאלימות רוחנית . א 3 רי ברנשטיין : אדם כמוני , שהוא חילוני שבחילונים , אינו יכול , למרות כל רצונו , להיפטר מהרובד הסקראלי שהוא כה טבעי לשפה העברית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|