חיים נחמן ביאליק

עמוד:320

חיים נחמן ביאליק חיים נחמן ביאליק נולד ב1873– בכפר ראדי שבאוקראינה ומת ב1934– בווינה . ביאליק הצעיר בלט בכישרונותיו והרשים את הכול בעומק לימוד התורה שלו . בבית סבו , ששם חי מילדותו , נחשף לספרות ההלכה , המדרש והאגדה , ולמגוון גדול של ספרי היסטוריה והגות יהודיים . עוד בטרם מלאו לו שלוש–עשרה החל ביאליק לקרוא גם בספרי השכלה , בתוך שהמשיך בלימוד היהודי המסורתי . הצעיר נקרע בין שני העולמות . בצעירותו נטל חלק בפעולות של אגודה דתית–לאומית ציונית ששמה " נצח ישראל , " ואז כתב את "אל הציפור , " שירו הראשון שיצא בדפוס . באותם ימים כתב ביאליק גם את המאמר הראשון פרי עטו שראה אור , "לרעיון הישוב . " לבסוף , לקראת סוף , 1891 עבר ביאליק לאודסה והחל להתפרנס בדוחק מלימוד עברית . הוא החל ללמוד רוסית וגרמנית , ובסופו של דבר קרא את כתבי הסופרים הרוסיים הגדולים , דוסטויבסקי , גוגול ופושקין , וכן את דון קיחוטה בתרגום רוסי . אחד–העם וליליינבלום קראו את שיריו של ביאליק וערכו לו היכרות עם רבניצקי , עורך פרדס , והוא שפרסם את "אל הציפור . " בשני העשורים הראשונים של המאה ה20– ישב ביאליק באודסה , התקרב בה אל אחד–העם ומנדלי , והעמיק שיתוף הפעולה שלו עם רבניצקי . באודסה גם היה לעורך ולמו"ל של הוצאת הספרים "מוריה" ושל הספרות היפה של השילוח . בתקופה ההיא עסק ביאליק גם ב"כינוס , " המפעל הגדול שביקש להפיץ את החינוך הלאומי החדש ואת התרבות העברית לדורותיה . בשנותיו באודסה היה ביאליק דמות משפיעה מאוד על יהודי רוסיה בכל הנוגע לזהות העברית והלאומית . בין היתר ביקש ביאליק להמריץ את החינוך היהודי–הלאומי ואת תהליך יצירתה של ספרות עברית חדשה לצורך זה . במסגרת הוצאת הספרים "מוריה" עיבדו ביאליק , רבניצקי וש' בן–ציון את סיפורי המקרא , את דברי נביאים ואת דברי כתובים . יחד עם רבניצקי עיבד ביאליק את ספר האגדה . ביאליק היה לדמות רבת השפעה על הסופרים העבריים הצעירים . אחרי צאתו מברית המועצות , בהשתדלותו של גורקי , שהה ומקומו של כל ערך במילון . המילון החדש מיוחד בכך שבעריכתו יש כוונה ברורה לשקף את המדעים המודרניים , את החיים הטכנולוגיים , על המכשירים , השיטות והתהליכים המאפיינים אותם . אבן–שושן כולל מידע על התקופה שמילה קיימת בה , על היותה של מילה מונח בינלאומי מקובל , על מקורותיהן של מילים זרות שחדרו לעברית ועוד . כמו כן כלול במילון מידע דקדוקי רב כגון צורות נטייה , צורות רבים , צורות סמיכות ועוד . אבן–שושן משתדל לספק הן את הצרכים של המעיין המבקש לדעת פירושה של מילה או כיצד להשתמש בה , והן את סקרנותו של הקורא המתעניין והמשכיל . המילון החדש המשיך להתעדכן גם לאחר מותו של אבןשושן . מהדורות חדשות שיקפו את השינויים שהיו בשפה העברית , את התרחבות הלקסיקון בתחומי הרוח , המדע והטכנולוגיה החדשים והמתחדשים , ובמידה מסוימת גם את השפה המדוברת . בשנת 2003 התפרסמה מהדורה חדשה , מורחבת ומעודכנת של המילון , ובה 7000 ערכים חדשים . המהדורה הזאת משקפת את ההתרחבות הגדולה של העברית , ויש בה הכרה גלויה בהשפעת האנגלית , השפה הבינלאומית בתחומים רבים בראשית המאה ה . 21– במהדורה הזאת גם כמות גדולה במיוחד של מילים מן השפה המדוברת המשתנה במהירות על רקע השינויים בחיים הישראליים ובמבנה החברה והאוכלוסייה בישראל . ח"נ ביאליק – לשירתו תפקיד עצום בעיצוב העברית החדשה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא