מפעל הנחלת הלשון

עמוד:296

לקבלה ללימודים מתקדמים , לקורסים מקצועיים למיניהם ולקורסי הסבה מקצועית , וכן להשתלבות במקומות עבודה . בסקרים ובמחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצא שכ 80 % – מן העולים משתלבים במסגרות להנחלת הלשון . המסגרות להנחלת הלשון המופעלות כיום על ידי גף הנחלת הלשון שבאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך , התרבות והספורט שונות ומגוונות והן כוללות מסגרות ראשוניות ומסגרות המשך , אינטנסיביות יותר ואינטנסיביות פחות , מכוונות לכלל אוכלוסיית העולים , לצעירים , לקשישים , לאשכולות מקצועיים מסומנים ( מקצועות רפואיים ו E 6 הרפואיים , מקצועות טכניים וטכנולוגיים , עורכי דין ורואי חשבון וכדומה , ( לסטודנטים , לבעלי מוגבלויות ( דרי רחוב , מתמכרים , פגועי נפש ואחרים , ( למורים עולים , למובטלים וכדומה . תוכניות הלימודים לכל מסגרות הלימוד הללו נגזרות מתוכניות הלימודים הבסיסיות להנחלת הלשון ומותאמות לאוכלוסיית היעד . אולפנים לעברית קיימים גם באוניברסיטאות במסגרת המכינות לעולים . הנחלת הלשון והוראתה כאמור , מתחילת פעילותו מבוסס האולפן על הנחלת הלשון , ולא רק על הוראתה . הנחלה פירושה הקניית " מיומנויות הישרדות " – השפה היומיומית , הפונקציונלית – יחד עם " מיומנויות התחברות " – הזיכרון הלאומי המשותף , אוצר האסוציאציות הלאומיות , התשתית התרבותית , החברתית , ההיסטורית והדתית . המטרה היא להביא לידי קליטה אינטגרטיבית , ולא רק אינסטרומנטלית . נקודת המוצא היא צורכי הלומדים שהם לא רק לרכוש יכולת לתפקד במגוון של מצבי חיים יומיומיים , אלא גם לרכוש יכולת של הבעה וביטוי ושליטה במיומנויות הלשון למיניהן . ההייררכיה באולפנים להוראת השפה העברית לעולים חדשים נעשית ההוראה מתוך התאמה לאוכלוסיות לומדים שונות , ליכולתן ולצרכים המיוחדים שלהן . בתמונה : מורה חיילת מלמדת עברית לעולות חדשות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא