מילים שאולות בשפה העברית

עמוד:255

סופית עברית –)י , –וני או –ני , ( או באמצעות סופית שאולה ( דוגמת –לי : ( קואליציה – קואליציוני , ביולוגיה – ביולוגי , גלובוס – גלובלי , אופרה – אופראי . לעתים נקלט שם התואר הלועזי במישרין , ללא "תיווך" של שם עצם : אקטואלי , פטאלי , דיסקרטי . מאחר שמערכת הפועל העברי מבוססת על שורשים ועל תבניות של בניינים , יש קושי ביצירה של פועל משם לועזי . זהו ההסבר למספרם הנמוך של הפעלים שנוצרו ממילים שאולות . עם הפעלים הללו ( רובם בבניין פיעל ) אפשר למנות : הבריש , טלפן , סנדל , פטרל , צנזר , N טלג , נטרל . במשלבים עממיים רווחים פעלים כאלה יותר , אולי משום שתחושת הזרות במשלבים האלה חזקה פחות : פרגן , סמפת , בילף , פנטז , D סקס , פקסס , פלירטט , פברק , הפליק , השוויץ . בהקשר הזה מעניין לציין את שימושו של ביאליק בשירו "בעיר הה F גה" ( תרס"ד : ( וכאשר שנוררתם תשנוררו . את תוארי הפועל המעטים השאולים מלועזית אפשר לחלק לשתי קבוצות : אלה שנשאלו מלועזית כצורתם , ואלה שצורפה להם הסופית העברית –ית . לקבוצה הראשונה שייכים ביטויים כגון : אד הוק , אן בלוק , דה פקטו , ועם הקבוצה השנייה נמנים : הרמטית , טלפונית , אמוציונלית . מקצת המילים הזרות הנקלטות באוצר המילים העברי עוברות הסגלה ( אדפטציה ) דקדוקית , והדבר מקהה במידה מסוימת את תחושת הזרות הכרוכה בשימוש בהן . זה מתבטא ביצירת צורות הנקבה והריבוי : אסיסטנטית , דיאטנית , דירקטורים , פוליסות וכן בהצמדת סופיות עבריות לבסיס הלועזי –)ה , –יה , –אי , –ון , –ָ ן , –ות , –י , –אי : ( טקטיקה , אופוזיציה , קומיקאי , היסטוריון , סטטיסטיקן , קונוונציונליות , סקסי , מוזיקאי . לא תמיד חלים הכללים הפונטיים של הדקדוק העברי על המילים השאולות . לדוגמה : הכלל שעל פיו יש לבטא את האות פ' כקשה ( G ) בראש המילה אינו נשמר כאשר המילה הלועזית מתחילה באות : F פירמה , פסטיבל , פלירט , פנטסטי , פטאלי . ועוד : למרות קביעת האקדמיה שיש לבטא במלרע את צורות הריבוי של שמות לועזיים , ולמרות ניסיונות להחדיר צורת ביטוי כזאת בתקשורת האלקטרונית , אין נוהגים כך בדרך כלל : סטודנטים , קטלוגים , מוטיבים , היסטוריונים , אנטנות , אופציות – כל אלה נהגים במלעיל . חריגה בקבוצה הזאת – צורת הריבוי של אוניברסיטה – אוניברסיטאות ( במלרע . ( אחת השאלות המעסיקות את הכותבים , העורכים והמתרגמים היא בעיית הכתיב ( התעתיק ) של המילים השאולות . מאחר שהמילים האלה לא נגזרו משורש עברי ועל פי משקל עברי , אין כתיבן מובן מאליו . מאחר שהמילים הללו אינן תואמות תבניות של מילים עבריות מקוריות , יש הנוהגים להשתמש בכתיבן באמות הקריאה לציון התנועות יותר מאשר בכתיב התקני . כך , למשל , יש המסמנים את התנועה E באמצעות יו"ד : תיזה , סימסטר . כן קיימת נטייה להשתמש באות אל"ף לסימון ההגה A ( דמוקראטיה , ( אולם בעניין זה אין למצוא עקיבות . על פי הכללים המקובלים יש לתעתק את האות T בט' ואת הצירוף TH בת . ' האקדמיה ללשון העברית קבעה , שאין בתעתיק מלועזית רישום של אות כנגד אות , אלא הצגת המילה לפי ההגייה המקובלת . ואולם למעשה אין תעתיק אחיד למילים שאולות , והתעתיק שקבעה האקדמיה ללשון אינו משקף בכל מקרה את ההגייה השגורה בציבור . יש להתייחס אל השימוש במילים שאולות כאל חלק מתהליכי המודרניזציה והגלובליזציה המאפיינים את תקופתנו . התופעה הזאת רווחת בכל השפות המדוברות בחברות המערביות , ואין היא סותרת את המגמה של תחיית העברית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא