חסידות חב"ד

עמוד:212

התפתחות חדשה התרחשה עם הקמתה של הישיבה הליובביצ'ית הראשונה , " תומכי תמימים , " בשנת 1897 על ידי הרבי החמישי , רבי שלום דב בר שניאורסון , שבה נוסף על תוכנית הלימודים הרגילה של התלמוד גם לימוד מקיף של תורת חסידות חב " ד . רבי שלום דב בר הציג זאת כצעד שנועד להבטיח את המשך נאמנותם של התלמידים למסורת ואת קידומה בידי פעילים מסורים נוכח התפשטות תנועת ההשכלה . רבי שלום דב בר ליקט חיבורים ארוכים של עיון מיסטי בעל השלכות חברתיות ופסיכולוגיות פתלתלות . אלה ציידו את תלמידיו במענה למה שנתפס כפיתוייו של הידע החילוני . כמו כן התנגד הרבי התנגדות נחרצת לציונות – כבר בשלביה המוקדמים , שבה ראה מקור לצורת התמסרות לא דתית ( ומכאן , לדידו , כוזבת ) ליהדות . משנת 1920 הרבי השישי , רבי יוסף יצחק שניאורסון , הוא אשר הנהיג את חסידות חב"ד , ובמידה רבה את היהדות האורתודוקסית הרוסית בכללותה , במהלך ההתקפות החריפות שספגה היהדות המסורתית ברוסיה הסובייטית , בעיקר מידיה של היבסקציה , המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית . חסידי חב"ד , בכל מיני מקומות , נאבקו לשמר את המסורת בקרב הקהילות היהודיות בברית המועצות . במימון חלקי של הג'וינט הם המשיכו לקיים , בהסתר , חדרים ללימוד ילדים ומקוואות לנשים יהודיות נשואות . רבים מן החסידים נעצרו , והיו בתוכם אף שהוצאו להורג . רבי יוסף יצחק עצמו נעצר בשנת , 1927 אך חייו ניצלו בזכות מחאה בינלאומית , והשלטונות הסתפקו בגירושו מברית המועצות . במהלך שנות ה30– הוציא לאור רבי יוסף יצחק , ממקום מושבו החדש באוטווצק שבפולין , את התמים , מהדורה מודרנית של כתב עת רבני חב"די , אשר כלל סוג של היסטוריוגרפיה אורתודוקסית הממזגת מסורות משפחה עם מטרה פדגוגית . הוא עודד חינוך רוחני של בנות והקים קבוצות לימוד של נשים בריגה ובניו יורק , שלימודיהן התמקדו בתורת חסידות חב"ד . מסמך ייחודי בתולדות המיסטיקה היהודית הוא מכתב ארוך , המתווה שיטה של מדיטציה , ששיגר אל אישה צעירה מריגה בינואר . 1939 התערבותה של ממשלת ארצות הברית , ביוזמת חסידיו , אפשרה לרבי יוסף יצחק , ולכמה מבני משפחתו , להימלט מאירופה בראשיתה של מלחמת העולם השנייה . בהגיעו לניו יורק , בשנת , 1940 הכריז כי "אמריקה אינה אחרת , " וטען כי אפשר להנהיג את המעש והרוחניות היהודיים המסורתיים של מזרח אירופה בארצות הברית . הוא יסד מערכת ישיבות וארגונים ( שניהל אותם חתנו , רבי מנחם מנדל , ( שנועדו להגיע אל יהודים שעברו תהליך של אמריקניזציה , בכלל זה אל ילדים שלמדו במערכת החינוך של המדינה , אל החקלאים היהודיים במדינות החוף המזרחי של ארצות הברית ואל היהודים המשרתים בצבא האמריקני , באמצעות פרסומים ומגע ישיר . חרף עמדתו האנטי–ציונית של האב וביקורתו החריפה על החילון בארץ–ישראל , שהביע בתקופת מלחמת העולם השנייה , יעץ רבי יוסף יצחק לחסידיו לסייע למאמץ המלחמתי של יהודי ארץ–ישראל במלחמת העצמאות . בהנהגתו של הרב מנחם מנדל , הרבי השביעי , היתה , למן שנת , 1950 הפנייה אל היהודי המתבולל לאתוס המרכזי של תנועת חב"ד , וננקטו יוזמות , שלרבות מהן נודעה השפעה כללעולמית . ביוזמות האלה היו שיגור שליחים – זוגות נשואים צעירים – לרחבי העולם , כדי להקים מרכזים יהודיים לא רשמיים , ושמם נקרא "בתי חב"ד , " אשר נועדו לתת ליהודים מחולנים גישה למסורת הדתית . בשיעורים ב"תניא" ובמשנות חב"ד אחרות גילו עניין אנשי אקדמיה , פסיכולוגים ואמנים ואנשים מן הציבור הרחב . משנת 1970 קושרו בתי חב"ד השונים באמצעות מערכת תקשורת טלפונית , וכך היה אפשר להאזין בכולם לדרשות הרבי ביידיש , לעתים קרובות בתרגום סימולטני . לאחר נפילת הקומוניזם הקימו שליחי חב"ד רבים בתי ספר ומרכזים יהודיים בארצות חבר המדינות העצמאיות . לרבי השביעי , שלמד באוניברסיטאות ברלין ופריז , היו צילום משנות ה80- של הרב מנחם מנדל שניאורסון , שהנהיג את חסידות חב"ד במחצית השנייה של המאה ה20- ממקום מושבו בברוקלין . אחרי מותו הסתמן בחב"ד זרם משיחי הרואה בו את המשיח

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא