המשבר השבתאי והשפעתו על היחס למודרנה

עמוד:190

בפראג היה אז מן הנכבדים בעולם היהודי . העובדה שמנהיג ראשון במעלה של היהדות המסורתית כמו ר' יונתן יכול היה להאמין במשיח שהמיר את דתו לאיסלאם שישים שנה קודם לכן , ושמת חמישים שנה קודם לכן , גרמה לקרע ולפולמוס חריף בין המצדדים בר' יונתן , שהכחישו את האשמה ( שהוכח במחקר כי היתה נכונה , ( לבין מתנגדיו . הפרשה ערערה את האמון בכוחם של החינוך היהודי , של הפלפול התלמודי ושל קיום תרי"ג מצוות כהלכתן לשמש מחסום בפני כפירה . ר' יעקב עמדן , שפרסם את הקמעות של ר' יונתן ועמד בראש מאשימיו , הקדיש מאמצים רבים לחשיפתם של שבתאים נסתרים במקומות רבים , והוא אף טען כי יש לבדוק בראש ובראשונה את אלה הנוהגים מנהגי חסידות יתרה ומדקדקים בקלה כבחמורה באופן קיצוני – כי הם העשויים להיות שבתאים נסתרים , ואמנם במקרים רבים היה הצדק עמו . אם כך , איבדה היהדות את אמת המידה המסורתית לשיפוט דתי ומוסרי . חיים מלאים של תורה ומצוות אינם משמשים עוד ערובה שהנוהג בהם אינו מסתיר כפירה מכוערת והרסנית . חומרתו של המשבר השבתאי ניתנת להדגמה בכך שבשיאו של הפולמוס כנגד הפרנקיסטים התירו הרבנים את דמם של בני הכת הזאת , ואילו יעקב פרנק מצדו האשים את הרבנים בכך שהתלמוד כולל ציווי הריגת ילדים נוצריים בפסח – זו הדוגמה היחידה שבה יהודי נעשה שותף לעלילת הדם בצורתה החריפה ביותר , והדבר נעשה בפולמוס פומבי שארגנה הכנסייה הקתולית לפולין . נקל לשער את מידת הפחד והחשדנות שהותירה תופעה קיצונית זו בעקבותיה . ככל הנראה היה הפחד מן השבתאות הגורם – או לפחות אחד הגורמים – לקרע העמוק שבין החסידים למתנגדים , שראשיתו בחרם של הגאון מווילנה על החסידים בשנת . 1772 החסידות מצויה היתה אז רק בשלבים הראשונים של התהוותה , ובקושי חרגה מתחומן של קהילה או שתיים ( ה"חצר" במזריץ , ' סביב ר' דב בער תלמידו של הבעש"ט , היתה כמעט המרכז היחיד ; ר' דב בער נפטר באותה שנה . ( קשה להסביר את הקצף הגדול , בחרם זה ובחרמות הרבים שבאו בעקבותיו , על תנועה שכמעט לא היו לה באותה שעה מאפיינים מובהקים , ובוודאי לא מאפיינים שיצדיקו התקפה קשה כל כך . ההשערה היא שבכך בא לידי ביטוי הפחד מפני כל חידוש , והחשש שכל התארגנות היא חיפוי , חיפוי על שבתאות נסתרת או על כפירה אחרת . קרע זה קיים ועומד גם כיום , וחוצה את היהדות החרדית האשכנזית לשתיים . גם האסונות המשותפים – הפוגרומים , מלחמת העולם הראשונה , מלחמת האזרחים ברוסיה , הדיכוי הבולשביקי , ומעל כולם השואה , לא הצליחו לקרב את הניצים זה לזה . כאשר תקף הרב אליעזר שך , מנהיג המתנגדים בירושלים , את מנהיגה של חב"ד בעל היומרות המשיחיות , ר' מנחם מנדל שניאורסון , הוא כינה אותו "שבתי צביניק . " הפחד מפני השבתאות הביא לכמה וכמה תופעות אופייניות , כגון האיסור של לימוד ספר הזוהר ( שאותו פירשו השבתאים כמנבא את בואו של שבתי צבי , ( והיווצרותה של אווירת חשדנות וחוסר ביטחון בעולמה של היהדות המסורתית . קשה לשער באיזו מידה גרמו המשקעים של המשבר השבתאי לחריפותו של הפולמוס כנגד ההשכלה וכנגד הציונות . השבתאים הואשמו בידי הרבנים במתירנות ובפריצות מינית ( דבר שהיה נכון לפחות בנוגע למאמיניו של יעקב פרנק , ( אותן האשמות עצמן שהועלו כלפי יהודים שביקשו להתערות בחיים דף שבו מצוירת דמותו של שבתי צבי כמשיח , מתוך סידור שבתאי שנדפס באמסטרדם בשנת , 1666 השנה שבה התאסלם שבתי צבי . הפחד מפני השבתאות יצר אווירה של חשדנות וחוסר ביטחון בעולמה של היהדות המסורתית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא