תגובות ההלכה לתהליכי המודרניזציה והחילון

עמוד:176

תגובות ההלכה לתהליכי המודרניזציה והחילון צבי זוהר הפרק הזה יעסוק בתמציתיות באופני תגובתו של עולם ההלכה על היבטים שונים של המודרניזציה ושל החילון מאז שלהי המאה ה . 18– יובאו כאן דוגמאות המשקפות את המרחבים הגיאוגרפיים המגוונים שחיו ופעלו בהם חכמי ישראל בעלי ההלכה , ואת רבגוניות היצירה ההלכתית בזרמים השונים של היהדות הלא חילונית ובתוך הזרמים האלה פנימה . אפיון ה'הלכה' ההלכה היא עולם שיח שבו דנים על אודות נורמות החלות על מי שמבקשים להמשיך את המסורת התרבותית המכונה 'תורה שבעל פה . ' מקצת הנורמות הללו מתייחסות לתחומים השייכים , במערכות משפט מודרניות , לתחום המשפט האזרחי , ומקצתן לתחומים המכונים בתרבות המערבית 'אתיקה , ' 'דת' – ועוד . אפיון ה'מודרניזציה' בהבדל מן ה'חילון' במאות השנים האחרונות התרחשו תמורות פוליטיות , כלכליות , טכנולוגיות , מדעיות ותרבותיות דרמתיות . הרבה מהתמורות האלה החלו באירופה המערבית והופיעו כעבור זמן גם באירופה המרכזית , באירופה המזרחית וביבשות אחרות . עם התמורות האלה אפשר למנות את המהפכה התעשייתית והשלכותיה על הכלכלה העולמית , על ענפי תעסוקה ועל מבנה החברה ; את המעבר למדינה ריכוזית , ואחריה תמורות במשטרים – כולל דמוקרטיזציה וטוטליטריזם – ותמורות בתפיסת האדם וערכיו : אוטונומיה , סובלנות ופלורליזם כעקרונות מנחים ; את התפתחות המדע המודרני והשפעתו על הרחבת הידע , על היקף ההשכלה הנדרשת לתפקוד חברתי וכלכלי , ועל השקפת העולם הרווחת בקרב הציבור המשכיל ; וכמו כן את חידושי הטכנולוגיה והשפעת המצאותיה על חיי האדם , ובכלל זה הניידות חסרת התקדים . לכל הנ"ל אין קשר הכרחי או מהותי לסוגיית החילון . לחילון שני מובנים ( לפחות : ( האחד הוא דה–סקראליזציה של ההוויה , עד כדי כפירה גמורה בתופעת הקדושה ; והאחר הוא ש 2 לי 2 ת של הממסד הדתי ושל האמונה הדתית בחיי היומיום ובתודעת אנשים רבים . עם זאת לא מקרה הוא שהחילון התעצם בתקופה המודרנית . זאת משלוש סיבות עיקריות . האחת : התמורות המבניות בחברה ובממסד הפוליטי החלישו את עוצמת הממסד הדתי הכנסייתי ( ואת עוצמת מוסדות הקהילה היהודית . ( השנייה : המתודה המדעית האמפירית ( בעקבות בייקון ) ערערה את קבלתן של תיאוריות כלשהן כאמיתות שאין לערערן . והשלישית : ייחוס ערך גבוה לאוטונומיה של היחיד תרם לערעור היסוד ההטרונומי שעיגן בעבר את סמכותן של מסורות דתיות . ההלכה בין אחידות לפיצול בימי הביניים לא היתה אחידות בעולם ההלכה . ניסיון נועז לשנות את מצב העניינים הזה עשה הרב יוסף קארו במאה ה , 16– כאשר חיבר את השולחן ערוך במטרה מוצהרת להגשים תכלית של " תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם . " הצלחתו היתה הדרגתית . בתחילה לא קיבלו חכמים בולטים את עצם השאיפה לאחידות . אחרים התנגדו למתודה שבה בחר להשיג את האחידות הזאת . בקרב חכמי ההלכה באירופה נטען שהרב קארו לא ייחס משקל מספיק למסורת הפסיקה האשכנזית , ועוד בימי חייו של קארו חיבר הרב משה איסרלש ( הרמ " א ) השלמות לשולחן ערוך ') הגהות ( ' שתפקידן לציין את העמדות האשכנזיות כאשר אלו שונות מן האמור אצל קארו . אבל עד לשלהי המאה ה18– נתקבל השולחן ערוך עם השלמותיו של הרמ " א כספר הלכה קאנוני בכל קהילות העם היהודי . זאת בשני מובנים משלימים : ראשית , כל מי שעסק בפסיקת הלכה ראה עצמו מחויב להתייחס לעמדת השולחן ערוך בנושא הנדון . ושנית , קבלת עמדת השולחן ערוך היתה לברירת המחדל ההלכתית , וכך כל מי שרצה לפסוק אחרת נדרש לטיעונים חזקים ומפורטים ביותר . בתקופה המודרנית המעמד המיוחס לשולחן ערוך נעשה ל ' מבחן לקמוס ' להבחנה בין זרמים שונים ביהדות הדתית . כאשר אומרים כי השולחן ערוך התקבל כקאנוני בכל קהילות העם היהודי , הכוונה לשני מרחבים עיקריים , ששם חיו יהודים בראשית העת החדשה : באירופה , שבה חיו מרבית היהודים בעולם , וריכוזם העיקרי במזרח אירופה , עם מיעוט קטן יחסית במרכז אירופה ובמערבה ; ובארצות האיסלאם , ששם חיו יהודים בקהילות רבות בצפון אפריקה , בבלקאן ובמזרח התיכון . בעת החדשה נית 3 ספו מרכזים גיאוגרפיים חדשים : יהודים ממזרח אירופה היגרו מערבה , וכך גדלה מאוד הנוכחות היהודית במרכז אירופה ובמערבה . רבים מיהודי מזרח אירופה וממרכז אירופה היגרו לאמריקה הצפונית והדרומית , ושם נוצרו ריכוזי יהודים גדולי היקף , בפרט בארצות הברית . יעד הגירה שמשך מעטים , אך היה בעל משמעות רבה לעתיד , היה ארץישראל . עד לשלהי המאה ה19– עלו יהודים לארץ מסיבות דתיות בעיקר , אך משנות ה80– של אותה מאה החלה עלייה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא