האורתודוקסיה נוכח תהליכי המודרניזציה והחילון

עמוד:170

האורתודוקסיה נוכח תהליכי המודרניזציה והחילון מנחם פרידמן עם ראשית המאה ה18– ניכרו סימני משבר בחברה היהודית המסורתית באזורי התרבות הגרמנית . משבר זה התפשט בהדרגה לכל תחומי היישוב היהודי באירופה והגיע לשיאו בסוף המאה ה . 19– במישור החברתי התבטא המשבר בעיקר בסחף גורף , בעיקר של בני הדור הצעיר , מאורח החיים הדתימסורתי . בארצות רבות , בעיקר במרכז ובמערב אירופה ובאזורי ההתיישבות היהודית החדשה , בארצות–הברית , בדרום אמריקה ובאוסטרליה , נעשו יהודים ששמרו על אורח–החיים הדתימסורתי למיעוט בקהילה היהודית . גם במזרח–אירופה , שבה עדיין שמרו מרבית היהודים שהתגוררו בעיירות היהודיות " ) שטעטלאך ( " על תרבותם היהודית–מסורתית , התפשט הסחף כמעט לכל משפחה , ובערים הגדולות התעצבה עילית תרבותית ורכושנית שלא ראתה עצמה מחויבת לכל מרכיבי התרבות הדתית–מסורתית , ודחקה את העילית הרבנית–מסורתית ממעמדה . התפתחות זו היתה כמובן תוצאה של השינויים הדרמתיים בחברה האירופית , בתרבות ובחיי היומיום שנבעו מתהליכי החילון והמודרניזציה : התפתחותן של תפיסות הומניסטיות שהביאו לגישה חדשה ביחס ליהודי כאדם וכאזרח , יחד עם שינויים מהפכניים בחיי היומיום כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיה המודרנית . ההלכה והמסורת – שעיצבו במשך דורות את אורח–החיים היהודי על בסיס הקהילה היהודית האוטונומית , שכללה את כל היהודים שהתגוררו במסגרתה וראתה עצמה מחויבת באופן מוחלט לדת ולמסורת " ) קהילה קדושה – ( " נדרשו עתה להתמודד עם מציאות חדשה לגמרי . התמודדות זו הביאה להתפתחותה של אורתודוקסיה יהודית , שאף כי היא רואה עצמה כהמשך של היהדות הדתית–מסורתית , היא תופעה חברתית מודרנית במהותה , בעיקר בכך שהיא מייצגת לא את כל היהודים , אלא רק את אותם יהודים שבחרו לחיות כ"שומרי תורה ומצוות . " יתרה מזו – גם האורתודוקסיה היהודית אינה מבטאת זהות דתית–חברתית אחת . מלבד מגוון רחב של זהויות אורתודוקסיות על בסיס של מסורות מקומיות ואחרות המבוססות על העבר ( חצרות חסידים לסוגיהם , ' מתנגדים' ומסורות מקומיות שונות , ( התגבשו במסגרת האורתודוקסיה , כתוצאה מהמפגש עם המודרנה והחילון , שתי זהויות משנה עיקריות : האורתודוקסיה החרדית ' ) אולטרה אורתודוקסיה ( ' והאורתודוקסיה המודרנית ( שבישראל מבטאת אותה בעיקר הציונות הדתית , כאמור להלן , ( שגם הן כוללות בתוכן מגוון רחב של זהויות , בעיקר ביחסן לתרבות המודרנית , לאורח–החיים המודרני ולמדינת ישראל , כביטוי של שני אלה . בחינה של המשבר שבו נמצאה האורתודוקסיה , מעלה שתי נקודות מוצא עיקריות : . 1 השבר של הקהילה כמסגרת חיים יהודית–מסורתית שלמה . הזהות היהודית המסורתית עוצבה כאמור על בסיס הקהילה שהוגדרה הגדרה "גיאוגרפית" – משמע , מסגרת הכוללת את כל היהודים החיים בתחום גיאוגרפי מוגדר . יהודי בתקופה המסורתית לא יכול היה "לבחור" לעצמו את "זהותו" כיהודי על פי רצונו . הוא היה כפוף למסגרת הקהילתית המקומית , שנקבעה על פי ההלכה והמסורת המקומית . כל סטייה מהמקובל , גם אם היתה זו סטייה שהיו לה סימוכין בהלכה , גם אם היתה זו סטייה ל"חומרה , " לא היתה מותרת , אלא במקרים יוצאי דופן וביחס ליחידים יוצאי דופן , שצוינו במפורש בידי הנהגת הקהילה . הרב והפרנסים ראו עצמם מחויבים לשמירה על ההנהגה הדתית של כל בני הקהילה כולם ומשום כך חייבים היו להתחשב במציאות החברתית והכלכלית שהיהודים צריכים היו להתקיים במסגרתה כיחידה דתית סולידרית אחת . . 2 מערך הסוציאליזציה היהודי המסורתי תאם את המסגרת הכלכלית שהיהודים התקיימו בה . כל זה קרס על רקע המודרניזציה והחילון . יכולתם של יהודים כיחידים לבחור את זהותם הדתית על פי תפיסתם , בלא קבלת "רשות" מהנהגת הקהילה המקומית , הביאה בהכרח לא רק להגדרה "פלורליסטית" של הזהות היהודית ( כמו במקרה של התפתחותן של העדות החסידיות במזרח–אירופה , ( אלא גם להיווצרותן של קהילות יהודיות שלא על בסיס ה"גבולות הגיאוגרפיים" שלהן , אלא על בסיס בחירתם האישית של חבריהן . הקהילה הוולונטארית היא שמאפיינת לא רק את מסגרות החיים היהודיים שמחוץ לאורתודוקסיה , אלא גם את אלו של היהודים הרואים עצמם אורתודוקסים . כל אחת מהן מעצבת במודע ( וגם שלא במודע ) את התייחסותה למודרנה ולחילון . מציאות חדשה זו מחייבת את עיצובה של ההנהגה הדתית על פי קווים שונים בהכרח מאלה שקבעו את דמותה של ההנהגה הדתית בתקופה המסורתית . התפתחות המודרניזציה והשינויים הטכנולוגיים הדרמתיים שבאו בעקבותיה , הפכו את מערך הסוציאליזציה היהודימסורתי לבלתי רלוונטי . השינויים הכלכליים המהירים חייבו מערך סוציאליזציה מודרני , התואם את המציאות המדעיתטכנולוגית שהלכה ונוצרה באירופה למן המחצית השנייה של המאה ה . 19– ואולם הסחף המהיר מאורח–החיים היהודימסורתי היה טראומתי כל כך , וגרם לחלק גדול של המנהיגות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא