|
|
עמוד:93
והאידיאולוגיים בין הרוויזיוניסטים לעמיתיהם האיטלקיים . מן הראוי להדגיש כי חיפוש הקשר עם איטליה של מוסוליני נבע משני מקורות : הראשון – חיפוש משענת מדינית לעם היהודי כאלטרנטיבה למשענת הבריטית ; והשני – הזדהות עם כמה מעקרונותיו , ערכיו וסמליו של הפאשיזם האיטלקי . יחד עם זאת חשוב לציין כי יחסו של ז'בוטינסקי לפאשיזם האיטלקי היה מורכב יותר והוא שלל את הזדהותו הנלהבת של אחימאיר עם משטרו של מוסוליני ואף הגדיר אותה תקיעת סכין בגבה של התנועה הרוויזיוניסטית . הפרישה מההסתדרות הציונית בניסיון להביא לרגיעה ביחסים בין שני המחנות הגיעו בןגוריון וז'בוטינסקי , ב , 1934– להסכם , והוא עורר התנגדות בשני הצדדים . משאל שנערך בין חברי ההסתדרות דחה את ההסכם . הקרע בתוך התנועה הציונית בין הרוויזיוניסטים למפלגות הפועלים העמיק . הרוויזיוניסטים חשו כי ההסתדרות הציונית מקפחת אותם בכל הנוגע להקצאת כספים ולרישיונות עלייה לארץ . ב1935– פרשו הרוויזיוניסטים מההסתדרות הציונית העולמית והקימו את הצ"ח ( הסתדרות ציונית חדשה . ( סביב ההחלטה על הפרישה מההסתדרות הציונית נתגלעה בתוכם מחלוקת פנימית חריפה : מאיר גרוסמן , מראשוני המצטרפים לז'בוטינסקי , שמאז 1925 כיהן בתפקיד סגנו , עמד בראש מתנגדי הפרישה , שנשארו חברים בהסתדרות הציונית והקימו את "מפלגת המדינה העברית . " בינתיים צץ תחום חיכוך חדש . בזרוע הצבאית של היישוב , ארגון ה"הגנה" שהוקם בידי גורמים הסתדרותיים והיה בשליטתם , התרחש פילוג בשנת , 1931 עם הקמת "הגנה ב "' שחבריה היו מחוגים "אזרחיים" לא הסתדרותיים . כאשר פרץ ב1936– "המרד הערבי" ( מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט , ( התמקדה ה"הגנה" בעיקר בהגנה על היישובים היהודיים ועל דרכי התחבורה . אנשי הגנה ב' החלו בביצוע פעולות תגמול נגד אזרחים ערביים . בשנת 1937 הוחלט על מיזוג שני ארגוני ההגנה . קבוצה של צעירים המקורבים למפלגה הרוויזיוניסטית , בעיקר מבין אלה שבאו מפולין והושפעו מן הלאומנות בנוסח פילסודסקי , איבדו את סבלנותם גם כלפי הנהגת היישוב שולחן הנשיאות בקונגרס העולמי השלישי של בית"ר , ורשה . 1938 עם הקמת אצ"ל התערער כוחה של ההנהגה הרוויזיוניסטית הוותיקה , אם כי ז'בוטינסקי המשיך לכהן כראש בית"ר ו"ההסתדרות הציונית החדשה"
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|