ציונות רוחנית

עמוד:88

הרוחנית להיות מורגשת הרבה מעבר לשטחי ההשפעה המקוריים שלה , מחוץ לקיסרות הרוסית ולאזורים הסמוכים לה . כעת החל רושמה להיות מורגש בקרב אינטלקטואלים יהודיים חשובים במרכז אירופה ובמערבה , בעקבות תרגומם של כתבי אחד העם לגרמנית ( ב , ( 1904– ובהיקף מצומצם יותר גם לאנגלית ולצרפתית . הנוהים אחרי תורתו היו לרוב להוטים לגלות אינטלקטואל מן המעלה הראשונה שהוא גם יהודי " אותנטי" ( שהוא המונח ששימש לא פעם לתיאורו ;( עובדת היותו יהודי רוסי שהשתחרר , כך נדמה , גם מכבלי הקרתנות של אחיו וגם מן השעבוד התרבותי למערב סייעה מאוד לחיזוק השפעתו . אחדים מחסידיו החדשים של אחד העם היו הוגים דתיים – מרטין בובר , ישראל פרידלנדר , מרדכי קפלן ויהודה מאגנס – שהיו מודעים לכך שהוא אינו קשוב כלל לפולחן הדתי ולתיאולוגיה , אבל היו אסירי תודה לציונות הרוחנית על יכולתה למצוא נורמות של קיום יהודי שעמדו במבחן הזמן . תסכלה אותם עמידתו על המיזוג בין התוכן הרוחני של היהדות – עמוד התווך של האידיאולוגיה שלו – לבין תרבות חילונית , לפחות בעידן המודרני . רתיעתו מהכרה בכוח ובמסתורין שבאמונה הביאה אותם לכלל ייאוש , אך חרף זאת היתה לו השפעה מפרה עליהם , ככל שסיפק להם מסגרת היסטורית מוסמכת , מבוססת–ידע ועשירה לשינוי שהוא בן התקופה . על אף החשדנות שביטאה הציונות הרוחנית כלפי שילובם של יהודים בארצות מגוריהם ומחויבותה המודגשת ליישוב ארץ–ישראל , היא השפיעה השפעה עמוקה על חשיבתם של הוגים אמריקניים פרוגרסיביים , כדוגמת מרדכי קפלן , שאימץ את הדמוקרטיה וראה בה ברכה . קפלן , פרידלנדר , בנדרלי ואחרים מיזגו את האידיאולוגיה של דובנוב , שביסודה קיום התפוצות , עם זאת של הציונות הרוחנית לכדי מנגנון מושגי המאשש את הסיכוי לקיומה של קהילת אינטלקטואלים שהיא יהודית עד שורשה אך בה בעת גם משולבת היטב בסביבתה ומרגישה באמריקה כבביתה . בחזונו של קפלן , הציונות הרוחנית , שיצירתו הקלאסית יהדות כציוויליזציה ( 1934 ) חבה לה הרבה , כמו שהודה הוא עצמו , מגלמת סיכוי לחיים יהודיים מלאים חיוניות הבנויים סביב "מרכזים , " שמרכזם הגיאוגרפי בעל ההשפעה הרבה ביותר שוכן בארץ–ישראל , ומשמש חוליית קישור ל"מרכזים קהילתיים" רבים בארצות הברית ובמקומות אחרים . בארץ–ישראל הורגשה כמדומה השפעתה ההחלטית ביותר של התנועה בעשורים הראשונים של המאה ה20– בתל–אביב דוברת העברית , עיר חדשה שנבנתה כשעיניה נשואות לאירופה שמעבר לים והיא מבקשת לטפח בורגנות מקומית , עיר ישרת רחובות , המעדיפה בגלוי את התרבות החילונית , ואשר מייסדה וראשה שנים ארוכות היה מאיר דיזנגוף , איש הציונות הרוחנית . לכאן עבר אחד העם לחיות את שנותיו האחרונות ; כאן גם התגורר המשורר הלאומי , ביאליק , התומך רב ההשפעה בציונות הרוחנית בכל ימי חייו . כאן התמקמו רבים מהמוסדות שבארץישראל היהודית שראו את עצמם מחויבים לתנועה , כגון אגודת הסופרים העבריים והעיתון הליברלי הארץ , שעורכו הראשון , משה גליקסון , כתב ביוגרפיה של אחד העם . גידולה המהיר , המפורד , הלא מתוכנן רובו , של תל–אביב באמצע שנות ה20– ובסופן , שנתרחש בעקבות העלייה הגדולה של יהודים מפולין , ערער במידה רבה את חזותה המקורית כעיר גנים , אך היא נותרה כניגודה הבולט לעין של הדתי 0 ת הירושלמית בארץישראל היהודית . גם האוניברסיטה העברית בירושלים היא מקור להתחקות על השפעתה של הציונות הרוחנית , שתומכיה תבעו זה זמן רב להקים באירופה או בארץ–ישראל אוניברסיטה יהודית שתהיה נתונה להשראת הלאומיות היהודית . נשיאה הראשון היה מאגנס , ועם סגל ההוראה נמנו גרשום שלום , הוגו ברגמן , נורמן בנטוויץ , ' וכעבור זמן גם מרטין בובר , שכולם ראו בעצמם אנשי הציונות הרוחנית ; הקתדרה לפילוסופיה שלה נקראה על שמו של אחד העם . עם זאת נותרה התנועה ללא מנהיג אידיאולוגי מרכזי לאחר מותו של אחד העם ב . 1927– האינטלקטואלים שהיו קשורים בה מקרוב בדרך זו או אחרת פנו לכיוונים פוליטיים שונים בתכלית זה מזה . קלוזנר אימץ את הרוויזיוניזם , ומאגנס , שלום ובובר נעשו לדמויות מרכזיות ב"ברית שלום" שהוקמה ב1925– כדי לקדם הבנה ערבית–יהודית . עד מהרה מצאו עצמם בין חבריה הרדיקליים ביותר , שצידדו בפתרון דו–לאומי שוויתר על רעיון השלטון של רוב יהודי . עמדה זו לא היתה מעולם עמדתה של הציונות הרוחנית , אך הדגש ששמה האידיאולוגיה על היוש = ה כמרכיב חיוני בחיים הפוליטיים היהודיים , ועמידתו התדירה של אחד העם ( בעיקר בעשור האחרון של חייו ) על החשיבות המכרעת של יחסי ידידות בין ערבים ליהודים שימשו תמיכה אידיאולוגית לעמדה שרבים מתחו עליה ביקורת והיא היתה , שלא במפתיע , שנויה ביותר במחלוקת בארץ–ישראל היהודית . אין ספק שהצהרותיהם של הדוגלים בדו–לאומיות על חובם האידיאולוגי לאחד העם היו מופרזות במקצת , ומקורן נעוץ במידת מה ברצון להקנות לטיעוניהם הרדיקליים ייחוס ציוני מכובד . אבל בצדק הזכירה "ברית שלום" לתומכיה את האימה שחש אחד העם נוכח שאיפותיו ה"משיחיות" של הרצל , ודימתה את השאיפות האלה ליהירותה של ציונות הזרם המרכזי של שנות ה20– וה . 30– על כל פנים , חשובה הרבה יותר מתרומתה לוויכוח בסוגיית הדו–לאומיות , שהלך ודעך עד שנמוג למעשה באמצע שנות ה , 40– היתה ההשפעה שנודעה לציונות הרוחנית בארץ–ישראל ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא