ציונות סוציאליסטית

עמוד:77

המרכזי בתנועה הציונית התנער מהעמדה הזאת , ובתוכו רוב הסוציאליסטים ( סירקין עצמו שינה את דעתו , בסופו של דבר . ( מהפכה בחיים היהודיים , חשבו רוב אנשי התנועה הציוניתהסוציאליסטית , יכולה להתרחש אך ורק בארץ–ישראל , על שום מרכזיותה הסמלית והתרבותית של ארץ האבות בהיסטוריה היהודית . בניגוד להרצל , יליד בודפשט , שהיה מרוצה אילו היתה הגרמנית משמשת שפתה של המדינה היהודית , היו רוב אנשי התנועה הציונית–הסוציאליסטית חסידי השפה העברית . קיצורו של דבר , מטרתה של מהפכת הציונות הסוציאליסטית היתה יצירתו של עם עובד , דובר עברית , במדינה יהודית סוציאליסטית בארץ–ישראל . רעיון הנורמליות נבע מ " שלילת הגולה " ונגזר מן המושג המודרני של ישות מדינית , ולא אחת נבע מפסילה נמרצת של הגלות . אנשי התנועה הציוניתהסוציאליסטית התווכחו כל העת על גבולותיה של אותה נורמליות , ותוכניותיהם גובשו מתוך ניסיונם המעשי בבנייתו ובביצורו של מעמד פועלים יהודי בארץ–ישראל . כאן מקומה של נקודת מבט נוספת שניתן להשקיף ממנה על הציונות הסוציאליסטית . נקודת המבט של התפתחות התנועות הסוציאליסטיות נקודת המבט השנייה מציבה את התנועה הציוניתהסוציאליסטית בתוך ההיסטוריה של תנועות השמאל . תנועות סוציאליסטיות ותנועות פועלים אירופיות צמחו במחאה על מצוקות חברתיות שהיו מנת חלקן של אוכלוסיות עובדות באירופה בשל הקפיטליזם של המאה ה . 19– סוציאליסטים אוטופיים , דמוקרטים ואנרכיסטים הטיפו נגד הסדר הקיים ; היו בהם שהציעו לחולל שינוי באמצעות רפורמות , והיו שביכרו לעשות זאת במהפכה . אלה גם אלה דחו את הרעיון ( מבית מדרשו של הליברליזם הקפיטליסטי ) שאם ירדוף כל פרט אחרי מימוש האינטרסים האישיים שלו תצמח טובה לכול . היו שדימו את העולם כנוצר מחדש כפדרציה נטולת–מדינות של קואופרטיבים . אחרים היו בדעה שרק מדינות ריכוזיות מסוגלות לפעול כנגד כוחו של ההון ולעצב חברות שוויוניות . מארקס מיזג ביקורת נוקבת על הקפיטליזם עם תיאור משכנע של מאבקים מעמדיים כחוט השדרה של ההיסטוריה האנושית , העשויה להשתנות בקרוב . על פי התיאוריה שלו , יצר הקפיטליזם גם את היכולת היצרנית שבאמצעותה תוכל האנושות להתגבר על המחסור , וגם את האמצעי להוציא את הדבר הזה אל הפועל – דהיינו , הפרולטריון התעשייתי השכיר , שהאינטרסים שלו הם "אוניברסליים , " כלומר כלל–אנושיים . המהפכה תעמיד את הרוב המכריע אל מול מעמד שליט קטן , ותסלול את הדרך לחברה הנשלטת מכוחו של עיקרון חדש : כל אדם ייתן לפי יכולתו ויקבל לפי צרכיו . השמאל הציוני היה בקיא היטב ברעיונותיו של מארקס , אך גם מודע למחלוקות העזות בקרב הסוציאליסטים בנוגע לתוקפה של התיאוריה שלו . האומנם מתפלג המבנה המעמדי של הקפיטליזם לפרולטריון ולבורגנות , ומוביל למהפכה ? או שמא הוא נעשה מורכב יותר , כפי שסבר אדוארד ברנשטיין , הסוציאל–דמוקרט הגרמני ? במקרה הזה אפשר שהפרולטריון איננו כה "אוניברסלי , " הפועלים זקוקים באורח בלתי נמנע לבעלי ברית ברובד הביניים של החברה והמצע הסוציאליסטי זקוק לבחינה מחדש ועליו לעודד רפורמות חברתיות באמצעים פרלמנטריים . משמעותו של דבר , שלא מהפכה , אלא ברית בין–מעמדית היא בלתי נמנעת . המהפכנים הרוסיים היו עסוקים בוויכוח שונה במידת מה . מבחינתם , השאלה הדוחקת היתה : האם יש או אין אפשרות לחולל בארצם , שאין בה פרולטריון גדול , תמורה שתעשה אותה לחברה סוציאליסטית מודרנית , בלי שתעבור את המתווה ההיסטורי ששרטט מארקס ? האם יש לעקור את איכרי רוסיה בכוח מאדמותיהם , בדומה לתהליך שעברו עמיתיהם באירופה , ולהפוך אותם לפרולטרים עירוניים מנוצלים ? או שמא אפשר לעקוף את הקפיטליזם ולכונן תחתיו סוציאליזם באמצעות קומונת הכפר המסורתית של האיכרים ? חסידיה של הגישה הנארודניקית ייחלו לאפשרות השנייה . ואילו המארקסיסטים טענו כי אם לא יוכל כושר הייצור להתגבר על המחסור , כל ניסיון לכונן סוציאליזם נועד לכישלון . מכאן שעל רוסיה לעבור את השלבים שהתווה מארקס , ולהיעשות תחילה קפיטליסטית . ויכוח זה , שהתגבר והתלהט בשנות ה90– של המאה ה , 19– הוא חלק מן ההקשר האינטלקטואלי שבו טען סירקין כי המדינה היהודית העתידית צריכה להיות סוציאליסטית ולהתרחק מן הרעות החולות של החיים המודרניים , ושבו , לאחר זמן , עמד בורוכוב , הסוציאל–דמוקרט , על דעתו כי על הציונות להיות " פרולטרית . " בעקבות ייסודן של מפלגת הפועלים הסוציאלדמוקרטית הרוסית בעלת הנטייה למארקסיזם ( 1898 ) ומפלגת הסוציאל–רבולוציונרים ( הס"ר ) הפופוליסטית בשנת 1901 הקימו , כעבור ארבע שנים , יהודים מרוסיה ומפולין בארץישראל את המפלגות פועלי ציון והפועל הצעיר . פועלי ציון תמכה ב"ביצור המעמד" של פרולטריון יהודי בציפייה להתפתחות קפיטליסטית , ואילו מפלגת הפועל הצעיר דיברה על "כיבוש העבודה" בידי פועלים חקלאים יהודיים . בהשפעת השמאל האירופי ראו גם אנשי התנועה הציוניתהסוציאליסטית בפועלים את הנושא ההיסטורי של המהפכה החברתית וגם של המהפכה הציונית . אבל בניגוד למערב אירופה ולמרכזה , שבהן עסק השמאל בארגון מעמד הפועלים במסגרות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא