מעורבות יהודית בתנועות רדיקליות וסוציאליסטיות

עמוד:28

הסוציאליסטית העולמית , החליט הב 5 נד לרדת מהגדר , להתרחק סופית מן הקומינטרן ולהצטרף לאינטרנציונל השני , הארגון הבינלאומי ( שהיה קיים בצורות שונות מאז שנת , ( 1889 ואליו הצטרפו המפלגות הסוציאליסטיות המתונות והלאקומוניסטיות בין שתי מלחמות העולם . בזירה הפוליטית הפנים–יהודית והפולנית החזיקה עמדתו הבדלנית של הב 5 נד מעמד עוד זמן מה , עד אמצע שנות ה . 30– הוא המשיך לדחות פעולה יהודית מאוחדת בדמות כלל–ישראל פאליטיק , שראה בה סטייה מהאידיאולוגיה המארקסיסטית של מלחמת מעמדות . הב 5 נד גינה בתקיפות הן את המפלגות הציוניות ( להוציא , במידת מה , את פועלי ציון שמאל , ( שהעמידו את העלייה לארץ–ישראל בבסיס האידיאולוגיה שלהן , והן את המפלגות הדתיות " ) קלריקאליות ;( " בנוגע לראשונות טען כי קשה להבדיל בינן לבין האנטישמים הפולנים ( שגם הם תמכו בהתלהבות ברעיון העברת האוכלוסייה היהודית מפולין לפלשתינה , ( ועל האחרונות אמר שהן חיות עדיין בימי הביניים . בהתחשב בעמדתה האינטרנציונליסטית של המפלגה , היא נזקקה נואשות לבעלת ברית בדמותה של המפלגה הגדולה האחת בפולין שהיתה סוציאליסטית , לא–קומוניסטית והתנגדה לאנטישמיות – המפלגה הסוציאליסטית הפולנית – ( PPS ) אך זו זכתה לביקורת על היותה "רפורמיסטית" ומתנגדת למהפכנות וניסיונות לשיתוף פעולה עמה היו קצרי ימים . כלפי פנים הצליח הב 5 נד ליצור תת–חברה נפרדת , העומדת במידה רבה ברשות עצמה . הוא הפעיל תנועות נוער וילדים : " צ 5 ק 5 נפט" וסקי"ף . הוא היה הכוח הדומיננטי ( בשיתוף פעולה יוצא דופן עם פועלי ציון שמאל ) מאחורי הקמתו של הארגון המרכזי של בתי ספר ביידיש , ( CISZO ) שבשיאו למדו במוסדותיו 25 , 000 תלמידים . הגם שרעב למימון , החזיק הארגון מעמד וגיבש תוכנית לימודים אפקטיבית שטיפחה גם תודעה יהודית לאומית וגם הומניזם "אינטרנציונליסטי" חילוני גאה . באורח דומה השקיע הב 5 נד רבות בארגון לתרבות היידיש , ה"קולטור–ליגע , " שבין היתר החזיק הוצאה לאור ומימן רשת ספריות . בכללו של דבר , עם העיתונות המפלגתית ( ובכללה היומון שזכה להערכת רבים נייע פרייהייט ;( ארגוני הסיוע הרפואי ; ותנועת האיגודים המקצועיים הקשורה למפלגה ( שמספר חבריה גדל מכ 50 , 000– ל 100 , 000– בתקופה שבין המלחמות , ( היה הב 5 נד יכול לראות בעצמו מעין "משפחה" מורחבת . הב 5 נד , שש אלי קרב בלי ספק , אך נושא עמו עבר של מחתרת לוחמת גאה באמתחתו וגאוות יחידה בהווה , הציע לאנשיו דרך חיים שתלווה אותם מן העריסה עד הקבר . העולם הפנימי של הפוליטיקה היהודית בפולין היה לא רק ידוע בפילוגיו כי אם גם טעון מאוד . באמצע שנות ה30– חוללה סדרה משולבת של משברים פוליטיים וכלכליים לא פחות מרעידת אדמה בתוואיו . המפולת שפקדה את וול סטריט ב1929– והשפל העולמי שבא בעקבותיה , שהיו לו השפעות הרסניות על הכלכלה הפולנית ; השתלטות הנאצים על גרמניה ב , 1933– שהביאה לעלייה חדה באנטישמיות הפולנית , במיוחד לאחר מותו של המרשל פילסודסקי ב ; 1935– וכישלונן של התנועה הציונית הכללית ושל אגודת ישראל לספק תשובות יעילות למצב שהלך והחמיר בגלל ההגבלות המתהדקות על הכניסה לארץ–ישראל המנדטורית – כל אלה דחפו כעת לחיזוק עמדתו של השמאל ( וגם של הימין הרדיקלי – התנועה הרוויזיוניסטית . ( המפלגה הסוציאליסטית הראשונה שהפיקה תועלת מן השינוי במאזן הכוחות היתה פועלי ציון ( ליתר דיוק , מפלגת פועלי ציון הימנית . ( המפלגה , שניצלה היטב את קשריה עם מפא"י ועם ההסתדרות ביישוב , ופעלה באמצעות ארגון גג חדש , "הליגה למען ארץ–ישראל העובדת , " חזרה , למרבה ההפתעה , וקמה לתחייה לאחר שכמעט נעלמה בשנות ה , 20– והיתה למפלגה הציונית הפופולרית ביותר בפולין . בבחירות לקונגרס הציוני שהתקיים ב1933– זכתה פועלי ציון לכמעט 40 % מקולות המצביעים בפולין . על אותו גל עולה רכבה גם תנועת "החלוץ , " שאיגדה צעירים שפניהם להתיישבות בארץישראל וחבריה קיוו לזכות בחלק ניכר ( ולא פרופורציונלי ) מן ה"סרטיפיקטים , " רישיונות הכניסה לארץ–ישראל שהעניקו שלטונות המנדט . באמצע שנות ה30– נאמד מספר חבריה בכ . 40 , 000– ה"בונד" נעשה בשלהי שנות ה , 30- מבחינה אלקטורלית , למפלגה המצליחה ביותר ברחוב היהודי . בתמונה : חברי ה"בונד" מדביקים כרזות לקראת הבחירות למועצות עיריית ורשה 1930 ) בקירוב )

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא