תנועות לשינוי חברתי ולהתחדשות לאומית – מבוא

עמוד:2

תנועות לשינוי חברתי ולהתחדשות לאומית – מבוא דרק יונתן פנסלר מדור זה של האנציקלופדיה מבקש לבחון סולם רחב של פעילויות חברתיות ופוליטיות של יהודים בעידן המודרני . הסיבה להכללת חברה ופוליטיקה באנציקלופדיה העוסקת בתרבות יהודית נעוצה במגוון הרחב של משמעויות המילה " תרבות , " שכמודגם בכל חלקי האנציקלופדיה , היא כוללת במשמעותה יותר מאשר את התוצרים הטקסטואליים והאמנותיים של האליטה האינטלקטואלית של הציוויליזציה . בעצם , אם נלך בעקבות ההגדרה הקלאסית של קליפורד גירץ , תרבות היא מערכת משמעויות , רשת של סמלים שבאמצעותה יכול הפרט להבין את ההיגיון שבעולם הסובב . תרבות היא מצב מתמיד של יצירה ושל הגדרה מחדש ; בני אדם מקבלים אותה בירושה מקודמיהם , משתמשים בה ומעצבים אותה , והיא מצדה מעצבת אותם . יחסי עוצמות בכל הרמות , מהמעגל האינטימי של המשפחה עד לרשתות חברתיות ועד למנגנוני השלטון , הם בין הכוחות החשובים ביותר המעצבים מסגרות תרבות ומפיצים אותן . כפי שהדגים מישל פוקו , הפרטים מפרשים את המציאות מתוך רשת יחסי העוצמות שהם נתונים בה . הגוף הפוליטי נצבע בצבעי שיח העוצמות , הזורם בעורקי השלטון ומגיע עד נימי המוסכמות החברתיות . וכך ה"תרבות" משובצת בתוך , ונוצרת מתוך , מבני החיים הקיבוציים , ששני החשובים שבהם הם השלטון והחברה . לימוד התרבות לא רק מצדיק דיון בתנועות חברתיות ומדיניות , אלא אף מחייב אותו . בתודעה ההיסטורית המודרנית של היהודים קיימת נטייה לזהות את הפוליטיקה , זיהוי צר במידה מסוימת , עם עצמאות מדינית או עם החתירה אליה , ולהניח מכאן שלא היתה " פוליטיקה יהודית" לפני קום התנועה הציונית וייסודה של מדינת ישראל . אבל למעשה תמיד עסקו יהודים בפוליטיקה , משום שתמיד היה להם כוח להשפיע זה על זה ( ולפעמים גם על לא יהודים . ( המיוחד באמת במודרניות הוא , מכל מקום , שעם האפשרות שניתנה ליהודים להשתלב השתלבות חברתית בארצות מגוריהם , התפתחו תופעות חסרות תקדים של תודעה ושל פעילות פוליטית יהודית . בארצות שבהן זכו יהודים לאמנסיפציה פוליטית ולניידות חברתית מרבית ( בעיקר במערב אירופה ומרכזה ובצפון אמריקה , ( נעשו יהודים מעורבים , כבוחרים , כפעילים וכנבחרים , בתוך המערכת המפלגתית–הפוליטית . בארצות האמנסיפציה התחברו יהודים בתדירות גבוהה יותר לתנועות פוליטיות ליברליות , שעקרונותיהן הראשיים – שוויון כלפי החוק , חופש התנועה והעיסוק וחירות הביטוי הדתי – מצאו הד בלבותיהם של יהודים שהשתייכו ברובם המכריע למעמד הביניים . יהודי המערב זנחו את הליברליזם רק כאשר נראה זה כזונח אותם , כגון בגרמניה הוויימארית , שבה הוליך חוסר הישע של המפלגות הליברליות את היהודים אל המחנה הסוציאלדמוקרטי , או באיטליה שאחרי מלחמת העולם הראשונה , שבה עשה מאבק המעמדות את הפאשיזם לאופציה מושכת לאחדים מהם , בעיקר כי האנטישמיות עדיין לא נתבלטה שם . בארצות שבהן האמנסיפציה במובנה המערבי היתה אטית או חלקית – כלומר , במולדתם של רוב יהודי העולם , שהתגוררו במזרח אירופה , בצפון אפריקה ובמזרח התיכון – גם באותן ארצות נתחוללה אצל היהודים מידה גדולה של חילון ושל אקולטורציה . ( דוגמה לזו היא העובדה שבשנת 1910 הצהירו 93 % מיהודי גליציה שפולנית היא שפתם העיקרית לשימוש יומיומי , ובאותה שנה הצהירו יותר מ 40 % – מיהודי סנט פטרבורג שרוסית היא שפת האם שלהם ( . אפילו ההמונים דוברי היידיש ב"תחום המושב" התנסו , בדרך כלל באמצעות תרגומים , בהשתלבות עמוקה בתרבות האירופית הכללית , ובכמה מהיבטיה של החברה הסובבת אותם . רבים מיהודי מזרח אירופה קלטו את הרגישויות הלאומיות , שבהימזגן עם התחושות היהודיות המסורתיות של הייעוד הקיבוצי ושל הקשר אל ארץ–ישראל , יצרו את האידיאולוגיה הציונית . אחרים נמשכו לתנועות שמאל רדיקליות , שהעלו בפניהם את האידיאל של השתלבות מלאה של יהודים בחברה בעקבות שינוי מהפכני של הסדר החברתי . וכך , לא פחות מן ה + רבה בין יהודים לתנועות ליברליות במערב , היתה הנוכחות הבולטת של יהודים בפעילות מהפכנית בארצות שונות , ובכללן רוסיה , עיראק ומצרים , סימן למודרניזציה ולחילון . עוד סימן להתפשטות הרחבה של המודרניזם היהודי הוא במוטציה שעבר המבנה הפוליטי הפנימי של היהודים מקהילה מסורתית , על שלוחותיה העל–קהילתיות ( כגון ועד ד ' ארצות בפולין–ליטא , ( למערכת ארגונים מודרניים של קבוצות אינטרסים . אף כי הפוליטיקה היהודית נצרכה תמיד למגעים עם השלטונות הלא יהודיים , הרי עד אמצע המאה ה19– קיבלו המגעים האלה צורה של שתדלנות חשאית של אילי הון יהודיים אצל השליטים הלא יהודיים . עם ייסודם של ארגונים כדוגמת כל ישראל חברים ( האליאנס , , ( 1860 ההתאגדות האנגלו–יהודית ( 1873 ) וההילפספריין ( אגודת העזרה של יהודים גרמנים , , ( 1901 נהפכה הפעילות השתדלנית של יהודי ארצות מערב אירופה , למען אחיהם הנרדפים או המרוששים ברוסיה , ברומניה ובמזרח התיכון , לפעילות ציבורית , הנעשית לאור היום . וכשם שהארגונים האלה אימצו להם נורמות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא