וילנה כמרכז לתרבות יהודית מודרנית

עמוד:335

וילנה כמרכז לתרבות יהודית מודרנית מרדכי זלקין הקהילה היהודית בווילנה , ששורשיה במחצית השנייה של המאה ה , 15– היתה אחת הקהילות הגדולות והמרכזיות במזרח אירופה . בהיבט התרבותי ניתן לתארה כקהילה דתית טיפוסית , בעלת תפיסת עולם שמרנית , שלא נודעה לה חשיבות מיוחדת בהקשר הדתי או ההלכתי . דימויה של קהילת וילנה כמוקד לפעילות דתית ולמדנית אינטנסיבית קשור בתהליכים שהחלו באמצע המאה ה18– ובמוקדם עמדה נוכחותו של הגאון הרב אליהו מווילנא ( הידוע בכינויו הגר"א ) בעיר . הגר"א נתפס כלמדן הבולט ביותר בזמנו , וזאת בשל מתודת הלימוד הייחודית לו ותחומי הלימוד הרחבים והמגוונים שבהם עסק , וגם בשל השימוש שעשה בתחומי ידע כלליים ( מתמטיקה , אסטרונומיה ועוד ) ככלי להבנה טובה יותר של הטקסט התלמודי . יחד עם זאת היה הגר"א אחת הדמויות הבולטות במאבק שהתפתח בתקופה הזאת במרחב היהדות הליטאית נגד הזרם החסידי . במאבקו הזה שיתף פעולה עם הממסד הקהילתי המקומי . בשל כך , וגם בשל פעילותו של דפוס "רום , " שבו הודפסה המהדורה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי , בווילנה , נתקבע בתודעה העממית ובזיכרון הקולקטיבי דימויה של וילנה כ"ירושלים דליטא , " היינו , "עיר של תורה" העומדת על משמר ערכי היהדות המסורתית . מראשית המאה ה19– ניתן לאתר ניצנים ראשונים של תמורה תרבותית בקהילה היהודית בווילנה . במוקד התמורה הזאת עמדה קבוצה מצומצמת של משפחות אליטה מקומיות שהפנימו את תפיסות היסוד של הנאורות המרכז אירופית . המגע עם עולם המושגים והערכים הזה התרחש באמצעות סוחרים , בני המשפחות האלה , שבתקופות שהותם במרחב הדובר גרמנית נחשפו אליו ; באמצעות המפגש עם משכילים יהודיים שנדדו מזרחה ושהו זמן מה בווילנה ; וכן באמצעות צעירים מקומיים שיצאו ללמוד באוניברסיטאות במרכז אירופה ובמערבה . מוקד נוסף להפצת תפיסות הנאורות בקרב יהודי וילנה היה האוניברסיטה המקומית ששכנה בצמוד לרובע היהודי . אוניברסיטה זו , שרבים ממוריה באו מחוגי האינטליגנציה הפולנית או מאוניברסיטאות גרמניות שונות , היתה מוקד למאבק התרבותי–הלאומי שניהלה האוכלוסייה הפולנית נגד מגמות הרוסיפיקציה של השלטון הרוסי . שני הגורמים האלה ניסו לגייס לצדם את האוכלוסייה היהודית של הנצחה וזיכרון ועל יוצרים צעירים בתחום האמנויות היפות , לבין העולם שאבד בשואה . כיום ניכר בעיקר רישומם של מוזיאונים ואנדרטאות , ובהם המוזיאון היהודי בעיצובו של דניאל ליבסקינד והאנדרטה החדשה לזכר חללי השואה ליד שער ברנדנבורג . מאפיינים מובהקים של התרבות היהודית הברלינאית בימי שיאה אינם עוד ואי אפשר לשקמם : שושלת האינטלקטואלים היהודיים הגדולים איננה עוד . קהל קוראיהם הגדול איננו עוד . צריכת התרבות האינטנסיבית והיומיומית של הבורגנות היהודית איננה עוד . גם התרבות היידית המודרנית והתרבות העברית–אירופית המודרנית , שעשויות היו להמשיך ולשגשג באירופה ללא תלות במפעל הציוני , נקברו בידי אותה עיר עצמה שבה לבלבו . מן העיר ברלין – כעת שוב בירת גרמניה , ובמידה רבה מרכזה של אירופה המאוחדת – ניטלה ליבת התרבות היהודית שהתקיימה בה מאתיים שנים . היא נזקקת כעת לפרנסיה הלא–יהודיים ולאורחיה הישראליים והאמריקניים כדי לשחזר ולזכור את שאבד לה . לקריאה נוספת : גרשם שלום , מברלין לירושלים : זכרונות נעורים , תל–אביב : עם עובד , . 1982 ש"י עגנון , עד הנה , ירושלים ותל–אביב : שוקן , תשנ"ח . שמואל פיינר , מהפכת הנאורות : תנועת ההשכלה היהודית במאה ה , 18– ירושלים : מרכז זלמן שזר , . 2002 מרדכי ברויאר ומיכאל גרץ , תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה א , ' עורכים : מיכאל מאיר ומיכאל ברנר , עברית : רעיה נטנברוקגינצברג , ירושלים : מרכז זלמן שזר . מיכאל ברנר , שטפי ירש–ונצל , מיכאל מאיר , תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה ב , ' עורכים : מיכאל מאיר ומיכאל ברנר , עברית : אירית סיון , ירושלים : מרכז זלמן שזר . שולמית וולקוב , בין ייחוד לטמיעה : יהודי גרמניה , 1918-1870 הוצאת האוניברסיטה הפתוחה . –––במעגל המכושף : יהודים , אנטישמים וגרמנים אחרים , תל–אביב : עם עובד , . 2002 מיכאל ברנר , תחיית התרבות היהודית בגרמניה הויימארית , ירושלים : מרכז זלמן שזר . עודד היילברונר ( עורך , ( יהודי ויימאר – חברה במשבר המודרניות , ירושלים : מאגנס , . 1994 פניה עוז–זלצברגר , ישראלים , ברלין , ירושלים : כתר . 2001 עמוס אילון , רקוויאם גרמני , יהודים בגרמניה לפני היטלר , , 1933 -1743 ישראל , דביר . 2004

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא