ברלין היהודית

עמוד:328

עשרות בניינים שבהם שכנו בתי התפילה , בתי המדרש ומוסדות החינוך המודרניים עברו לשלטונות או נמכרו ליחידים או למוסדות שונים . מספרם של יהודי בגדאד שנותרו לאחר העלייה ההמונית הידלדל והלך , עד כי נותרו בעיר עשרות אחדות בשנים האחרונות של משטרו של סדאם חוסיין . לאחר כיבוש העיר בידי האמריקנים בשנת 2003 היו כמה ניסיונות לשקם את המוסדות היהודיים המעטים שנותרו בידי שרידי הקהילה , אך ניסיונות אלה נותרו מוגבלים בהיקפם בשל מצב הביטחון החמור ששרר בעיר אחרי הכיבוש . ברלין היהודית פניה עוז–זלצברגר במשך כמאה ושמונים שנים , בין אמצע המאה ה18– לשנת , 1933 היתה ברלין מרכז רב חשיבות של תהליך המודרניזציה היהודי . עלייתה למעמד של מטרופולין מודרני ובירת האימפריה הגרמנית התרחשה בעת ובעונה אחת עם צמיחתה כעיר יהודית עשירה ושוקקת , אבן שואבת לכוחות וכישרונות עצומים . בברלין התפתחה הנאורות היהודית , שמצאה ביטויה ביצירות ובפולמוסים של תנועת ההשכלה . הופיעו בה כתבי העת היהודיים והעבריים המוקדמים . נוצר בה המנעד המודרני של זהות ופולחן יהודיים , מניא – - אורתודוקסיה והרפורמה לגווניה ועד ליהדות חילונית מודרנית . נוסד בה "מדע היהדות" האקדמי , שהשפיע רבות על ההיסטוריוגרפיה והמחשבה היהודית בעת החדשה . התגבשה בה תפיסת היהדות כתרבות , שהציעה חלופה מודרנית לדת כיסוד זהות בלבדי . נמנה כאן , על פי סדר לידתם , מקצת האישים היהודיים שנולדו , למדו , פעלו או יצרו בברלין בשלבים מכריעים של חייהם : נפתלי הרץ וייזל , משה מנדלסון , שלמה מיימון , רחל לוין–וארנהאגן , ליאופולד צונץ , היינריך היינה , פליקס מנדלסון–ברתולדי , אברהם גייגר , מיכה יוסף ברדיצ'בסקי , ליאו בק , מאקס ריינהארדט , חיים נחמן ביאליק , ארנולד שנברג , שאול טשרניחובסקי , זלמן שוקן , מרטין בובר , אלברט איינשטיין , ליאון פויכטוונגר , מארק שאגאל , שמואל יוסף עגנון , ואלטר בנימין , גרשום שלום ולאה גולדברג . ועוד חיו ופעלו בברלין , רחוק יותר ממעגלי החיים היהודיים , קארל מארקס , רוזה לוקסמבורג , אדוארד ברנשטיין וקורט וייל . בברלין הסתמנו לראשונה שדות מתח בין מסורת למודרנה יהודית , ובין שתיהן לתרבות האירופית הכללית . נערך בה מפגש קשה ופורה בין יהודים גרמניים מבוססים ליהודים מזרח אירופיים מהגרים , ובין שתי הקבוצות האלה לתרבות הגרמנית . הצטלבו בה דרכיהן של היהדות האורתודוקסית , האוניברסליזם היהודי–האירופי , הציונות והתרבות העברית החדשה . ברלין העניקה לישראל חלק משורשיה הספרותיים , האמנותיים , האדריכליים והאקדמיים . היא העניקה לעולם היהודי בן זמננו חלק מקשת הזהויות שלו . זאת ועוד : ברלין היהודית גיוונה והעמיקה את המודרנה האירופית עצמה , והורישה לאירופה נכסים פילוסופיים , פוליטיים , ספרותיים ואמנותיים גדולים . עלייתם של הנאצים לשלטון , הגירתם ההמונית של יהודי ברלין ורצח הנותרים המיטו אסון לא רק על הציוויליזציה היהודיתהאירופית , אלא גם על ברלין כמטרופולין תרבות . יש הרואים את רגע לידתה של ברלין היהודית המודרנית בסתיו , 1734 כאשר נכנס אליה דרך שער רוזנטל , "השער היחיד בחומת העיר בו הותרה הכניסה ליהודים ( ולבהמות , " ( משה גרשום שלום – אחד משורה ארוכה של אישים יהודים שנולדו , למדו , פעלו או יצרו בברלין בשלבים מכריעים של חייהם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא