ספרות ילדים ביידיש

עמוד:305

תשתית למוסדות היסוד בתרבות העברית ובספרות הילדים העברית גם עשרות שנים אחריהם . היזמים בארץ–ישראל עסקו בתכנון תרבות בשני מסלולים מקבילים : במסלול אחד הם המציאו פעילויות חדשות בתרבות . במסלול האחר הם תיארו את הפעילויות האלה בטקסטים העבריים , והפיצו את הטקסטים ( גם הם בגדר פעילות מודרנית : ספרות ילדים , עיתונות לילדים ולמבוגרים ) הן בארץ והן בגולה . הכתיבה על הפעילויות האלה נתנה להן הד ויצרה מהן "מיתוס" ליישוב העברי החדש בארץ–ישראל . הפעילויות החדשות , שעוצבו והופצו הן בתרבות והן בספרות לילדים , כללו עיצוב של חגים עבריים חדשים במקום החגים היהודיים , פעילות חברתית של שירת שירים עבריים בציבור , פעילות חברתית חדשה של טיולים בארץ , והיסטוריה חדשה של עם ישראל וארץ–ישראל , שעיצבה את הזהות הלאומית ואת המטרות הלאומיות של החברה העברית החדשה בא"י " ) להיות עם חופשי בארצנו . ( " הפעילויות החדשות , הן בתרבות והן בספרות , החליפו את הפעילויות היהודיות שתיארו בספרות את העיירה היהודית בגולה ואת הדת כמוקד החיים והתרבות היהודיים . במקום בית הכנסת , החדר , חיי העיירה ובית המשפחה – הטבע הארצישראלי , חוצות המושבה , והאזורים החקלאיים בה , והתרבות הציבורית החדשה . רכיבים חדשים אלה אומצו גם הם מתרבויות אירופה : הטיולים – מהתנועה הגרמנית הרומנטית , הניסיון לשינוי התאריך העברי ( רק בידי חלק מהיזמים , אלה שהיו קרובים לבן–יהודה ) – בעקבות הלוח החדש של המהפכה הצרפתית , הפיכת ט"ו בשבט לחג הנטיעות – בעקבות נטיעות האחד במאי ברוסיה , שירת להיטים פופולריים בציבור בזמן מסיבות או אספות – מהתרבות הרוסית בת הזמן , וכן הלאה . כך המשיכה ספרות הילדים העברית לשמור על קשר הדוק עם תרבות אירופה , והרוסית והגרמנית , וגם הצרפתית , משמשות לה תרבויות מתווכות למודרניזציה , לחילון ולמרכיבים אחרים . זמן קצר אחרי שנודע בגולה דבר פעילותם של היזמים בארץ , התגייסו בכירי המשוררים והסופרים למבוגרים בעברית לכתוב לילדים . הכתיבה לילדים נתפסה כשליחות לאומית , ובמשך כמה עשרות שנים ( עד שנות ה60– של המאה ה20– לפחות ) היו סופרים ומשוררים למבוגרים דומיננטיים בספרות הילדים העברית , ממנדלי וביאליק ועד הדור של שלונסקי , אלתרמן ולאה גולדברג . הדגמים שנבנו בספרות הילדים העברית החדשה , ובהם דמות "הארצישראלי החדש , " ותמונת עבר חדשה ומודרנית , לאומית וחילונית באופייה , של תולדות עם ישראל , נהפכו לתמונת העתיד של העם , לחזון האידיאלי לאומה כולה . הדגמים האלה עוצבו וש 3 וקו דרך הטקסטים לילדים , ומהם הם עברו וכבשו את תרבות המבוגרים . לקריאה נוספת : אבן–זהר , איתמר . 1980 "הצמיחה וההתגבשות של תרבות עברית מקומית וילידית בארץ–ישראל . " 1948-1880 קתדרה , . 189 -165 : 16 אופק , אוריאל . 1979 ספרות הילדים העברית – ההתחלה ( תל–אביב . ( אלבוים–דרור , רחל תשמ"ו . החינוך העברי בארץ–ישראל ( ירושלים : יד יצחק בן–צבי , ( כרך א ; תש"ן – כרך ב . פיינר , שמואל . 1995 השכלה והיסטוריה : תולדותיה של הכרת–עבר יהודית מודרנית ( ירושלים : מרכז זלמן שזר . ( שביט , זהר , בהשתתפות בשמת אבן–זהר . 1996 מעשה ילדות : מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים ( תל–אביב : האוניברסיטה הפתוחה . ( שביט , זהר תשנ"ט . "התפתחות ספרות הילדים בארץ–ישראל , " בתוך : שביט , זהר . עורכת ומחברת ראשית . תולדות היישוב היהודי בארץ–ישראל מאז העלייה הראשונה : בנייתה של תרבות עברית בארץ–ישראל , חלק ראשון ( ירושלים : האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומוסד ביאליק . ( ספרות ילדים ביידיש אברהם נוברשטרן יצירתה של ספרות ילדים ביידיש היתה מטרה תרבותית ראויה בעיני בעלי אותן אידיאולוגיות בחברה היהודית המודרנית שראו ביידיש נדבך חשוב או מרכזי בבנייתה של תרבות יהודית חילונית . החברה היהודית המסורתית לא ראתה צורך ביצירת ספרות ילדים עצמאית בכל שפה שהיא . רק עם צמיחת החינוך היהודי המודרני במרכז אירופה ובמזרחה ראו מחולליו לנכון להפנות את מאמציהם גם לחיבור ספרים שכ 3 ונו במיוחד לילדים , אך אלה נכתבו תחילה בעברית ובגרמנית , בהתאם לאידיאולוגיה המשכילית . באזורי מרכז אירופה התרחש החל במחצית השנייה של המאה ה18– תהליך מהיר יחסית של נטישת היידיש כשפה המדוברת לטובת הגרמנית , ולכן לא נוצר בהם צורך ניכר ליצור ספרות ילדים ביידיש . לעומת זה היה המצב התרבותי–לשוני במזרח אירופה מורכב הרבה יותר : השינויים הלשוניים התרחשו באיטיות רבה , וההתרוצצות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא