מגמות בתרבות היהודית בארצות הברית

עמוד:292

בברודוויי , Fiddler on the Roof ( כנר על הגג , , ( 1964 המבוסס על סיפורי טוביה של שלום עליכם . עשר שנים לאחר מכן פרסם אירווינג האו את חיבורו המונומנטלי על עברה האמריקני של הקהילה היהודית , החוויה העירונית של המהגרים , ב of Our Fathers World– ( עולם אבותינו , . ( 1976 הרומן המודרניסטי Call It Sleep ( ואולי שינה ) מאת הנרי רות , המגולל את קורותיהם של מהגרים יהודיים בניו יורק , אמנם ראה אור בשנת , 1934 אך רק עם הוצאתו מחדש ב1960– מצא לו קהל קוראים רחב – בקרב צאצאיהם האקדמאים של אותם מהגרים . בחיפוש הזה אחר שורשים סיפקה הסיפורת של יצחק בשביס זינגר " עולם ישן " פולקלורי וססגוני , שהופיע ביידיש כסדרה בהמשכים ביומון היידיש פארווערטס בטרם תורגם לאנגלית : , 1960 , of Lublin Magician ) הקוסם מלובלין In My Father's Court , ( ( בית הדין של אבא , A Crown of Feathers , ( 1966 ( כתר נוצות , . ( 1973 אך משמדובר בהעלאה באוב של העולם הישן , היתה המשימה שניצבה לפני היהודים באמריקה מסובכת לאין ערוך מזו של עמיתיהם האיטלקיים , הפולניים או האיריים . ראשית , לא היתה בנמצא מדינה אחת שניתן לכנותה בית , וגם לא שפת אם אחת . שנית , מאז ומעולם היתה הזהות היהודית יותר ממוצא אתני , שכן היא היתה גם דת . ושלישית , בשואה נשמדו הקהילות שמהן היגרו יהודי אמריקה , ועל כן חלק מן הזיכרון הקולקטיבי שהותווה משנות ה60– ואילך היה מורשת טראגית של אובדן . לבסוף , דומה כי הקמת מדינת ישראל העמידה לפני יהודי אמריקה אפשרות נוספת של מוצא משותף או בית , אך למעשה היה זה עבר של אבות קדמונים ולא עבר משפחתי ; הם היו קשורים לשפה , לאקלים ולנוף באמצעות טקסטים יהודיים עתיקים , ולא באמצעות חוויה היסטורית כלשהי מן העת האחרונה . עבר זמן עד שהחלו יהודי אמריקה להתייחס לשואה כנושא בכתיבתם , שכן , כפי שציינה נורמה רוזן בספרה Evil Touching ( לגעת ברוע , , ( 1990 חוויית החיים הבטוחים והמוגנים באמריקה לא הכינה אותם לזוועות מעין אלו . מרגע שיהודי אמריקה פיתחו מודעות לטראומה הקולקטיבית שהם עצמם לא חוו על בשרם , הפכה זו לנוכחות קבועה ורודפת בחייהם , כמודגם בספרו של פיליפ רות , The Anatomy Lesson ( השיעור באנטומיה , , ( 1985 שבפתיחתו אם יהודייה ילידת אמריקה מעבירה לבנה מסר מערש הדווי – פיסת נייר שהמילה " שואה" משורבטת עליה . את הספרות היהודית האמריקנית על השואה אפשר לחלק לקטגוריות אחדות , על פי הביוגרפיות של הסופרים , החל בעדויותיהם של ניצולים שראו אור באנגלית , למשל Night ( הלילה , ( 1960 מאת אלי ויזל , But My Life All ( הכול מלבד חיי , ( 1957 מאת גרדה וייסמן , ו Fragments of Isabella– ( רסיסי איזבלה , ( 1978 מאת איזבלה לייטנר . ההכרה כי הטראומה של הניצולים הותירה צלקות גם בחיי ילדיהם הניבה , בקרב סופרי הדור השני , יצירות סיפורת העוסקות בחייהן המיוסרים של משפחות הניצולים בארצות הברית , כגון Elijah Visible ( אליהו הנגלה , ( 1996 ו Second Hand Smoke– ( עשן מיד–שנייה ) מאת ת'יין רוזנבאום וAfter– ( לאחר ) מאת מלווין בוקיט , וגם אוטוביוגרפיות כ– Maus ( עכבר , ( סיפורו הפרובוקטיבי של ארט ספיגלמן על חוויותיו הקשות של אביו בעת המלחמה , העושה שימוש בקומיקס , סימן ההיכר הכה אמריקני , והיהודים מוצגים בו כעכברים והנאצים כחתולים . פרסומם של עדויות רבות ותיאורים היסטוריים על אודות השואה פתחו את האפשרות לפני סופרים יהודיים אמריקניים שמשפחותיהם לא חוו את המלחמה באופן ישיר , לטפל בנושא הניצולים . עם הדוגמאות הידועות יותר אפשר למנות את The Assistant ( העוזר , ( 1957 מאת ברנרד מלמוד , The Pawnbroker ( המשכונאי , ( 1961 מאת אדוארד וולנט , Planet Mr . Sammler's ( כוכבו של מר סאמלר , ( 1970 מאת סול בלו , ו Cannibal Galaxy– ( גלקסיית הקניבלים , ( 1983 וThe– פיליפ רות – מרגע שיהודי אמריקה פיתחו מודעות לטראומת השואה שהם עצמם לא חוו על בשרם , נעשתה זו לנוכחות קבועה ורודפת בחייהם

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר