קולנוע ישראלי – זהות עברית/ זהות יהודית

עמוד:271

עדות המזרח שלא זכו להיקלט בחברת האשכנזים . התקבלותם האוהדת של הסרטים האלה , אשר עסקו בהרחבה בחגים ובטקסים יהודיים , ביטאה למעשה את שאיפת קהל היעד שלהם להכיל את העבר היהודי המסורתי בתוך הנרטיב הקולנועי הישראלי . אך קריאת עומק מגלה שסרטים אלה המשיכו למעשה את מסורת החניכה הצברית בקולנוע , כלומר , הפיכת היהודי לישראלי . הם השתמשו בהומור כדי לתאר את דור הבנים החומק מזרועות הדת והמשפחה , לרוב באמצעות נישואי תערובת לישראלים אשכנזיים , שלא היו אלא השלב הראשון לקראת היטמעותם בתוך הזהות הישראלית . הסרט שבישר את הופעתו של הקולנוע העממי בישראל , סלאח שבתי ( אפרים קישון , , ( 1964 עסק בהתרופפות סמכותו של האב היהודי המסורתי ובאי יכולתו לתפוס את מקומו בחברה הישראלית החדשה שחרתה על דגלה ערכים סוציאליסטיים . באחד מרגעי הייאוש שלו , כאשר ילדיו כבר מפנים לו עורף ומצטרפים אל העולם החדש שמציע הקיבוץ , יושב סלאח שבתי בליל ברקים ורעמים ופונה אל ריבונו של עולם ומבקש את עזרתו . הפנייה האירונית הישירה והבוטה – " תסתכל עלי , איך אני נראה" – מסמלת את הקשר הפשוט , העממי , של היהודי עם אלוהיו : המענה לבקשת הגיבור מגיע באותו ה"שוט , " כאשר המצלמה עולה בתנועת tilt וחושפת מודעה על הבחירות האמורות להתקיים למחרת , ששם יוכתר שבתי למנהיג המעברה . ניתן לפרש את הפנייה לאלוהים , כמו את דמותו של סלאח שבתי כולה , כהתרסה נגד ה'דת' הציונית שבחרה להתעלם מהיהודים המסורתיים בתוכה והשאירה אותם מחוץ לגבולות הייצוג שלה ( ובכלל זה הייצוג הקולנועי . ( קישון חושף כאן את כוחם של החלשים , היהודים המנודים מן הציונות . אלא שעמדתו של קישון בסרט הזה כלפי היהודי הזר במולדתו אינה מאפיינת את רוב סרטי הקולנוע העממי–מעמדי , אשר בחרו לשים ללעג את האחר 9 ת של מאפייני עברם היהודי של גיבוריו המזרחיים והתמקדו באופן אירוני במסלול חניכתם אל הישראליות . סרטו של בעז דוידזון צ'רלי וחצי , שנוצר עשור לאחר מכן , משרטט את דרכו של צ'רלי , הפרחח המזרחי שצמח בתוך בית מסורתי , אל נישואים עם גילה העשירה , נציגתו המובהקת של ממסד אשכנזי נטול כל מאפיינים של מסורת או דת . אריק איינשטיין ואורי זוהר מתוך הסרט "מציצים" ( 1973 ) של זוהר – המציל הצבר מחפש ריגושים על שפת הים , המציל הזקן , הגלותי , מבטא את הצורך להכניס משמעות ערכית בחברה השואפת לתרבות נטולת עבר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא